למה אנשים חושבים שזה בסדר להגיד דבר אחד ולעשות דבר אחר לגמרי?
ולמה אנשים חושבים שלהעליב אותי זה לכבד אותי?
ולמה הם חושבים שזה שהם רוצים שאהיה שלהם, אומר בהכרח שזה מה שיהיה?
אוףףףףף... אין לי כח יותר! אני מתחילה לשים אנשים ברשימת ההתעלמות (כן עדיין ארוקן אותה פעם בכמה זמן, אבל לפחות לזמן מה היצור ימצא את עצמו ללא אפשרות להציק לי, לא?).
קשה לי לשים אנשים ברשימת ההתעלמות, קשה לי לחסום מטרידים... אבל זה בהחלט אפשרי.
יש הרבה דברים אחרים שאני לא יכולה לעשות, גם אם אני ממש רוצה... למשל לטוס לחלל, או לחזור לגיל צעיר יותר, לקחת חודש חופש ולטייל במקומות חדשים, לעשות דברים שאהבתי עם הסבים שלי ז"ל, וכו'...
אבל לשמור על עצמי זו ממש לא משימה בלתי אפשרית! זה שאין לי אדון לא אומר שאני חסרת הגנה! כן, אני אוהבת את זה שהוא מגן עלי, אבל אני יכולה גם להגן על עצמי לבדי, וזה דבר שלא כולם עדיין מבינים.
לכן, לכל שולטי הצעצוע למיניהם, אשר מאמינים שזה בסדר לקחת ממני את השליטה ללא רשות: תודה, אבל לא תודה!
בכבוד רב, לובה