יש רגעים בחיים שהכל מתחבר בהם, וזה היה אחד מאותם רגעים
דיברנו והרגשתי טוב, הצחיק אותי, גונן עלי, שמר על הגבולות, גם אם לא ממש יציבים שלי... הרגשתי שאני חייבת להכיר מקרוב
וצדקתי!
המפגש היה כל כך מפחיד בשבילי, עם מיליון תהיות וחששות בראשי:
מה אם לא אמצא חן בעיניו?
מה אם יחליט שאני לא טובה או יפה או חכמה מספיק בשבילו?
די רעדתי כשיצאתי לכיוונו
הוא גרם לכל הפחדים להעלם ולי להרגיש נסיכה מאגדות שמצא סוף כל סוף את הנסיך שלה, גם אם היה עליה לנשק כמה צפרדעים בדרך...
כל הערב הוא חילק לי מחמאות, גרם לי להסמיק, להרטיב...
והתחושה של חיבוק הבוקר תלווה אותי עד למפגש הבא בינינו.
אני אוהבת אותך אדוני, אוהבת את התחושות שיש לי בקרבתך, אוהבת את עצמי כשאני שלך ובשבילך.
ומבטיחה לעבוד קשה כדי להיות הילדה הטובה שלך, החפץ האהוב והשימושי ביותר שלך, החתלתולה המפונקת והמפנקת שלך, ורק שלך
ביראת כבוד, שלך, פוסיקאט