המסיבה היתה ממש נהדרת, המוזיקה, השתיה, אנשים... היה ממש כיף!
*תודה מיוחדת לאלכסי על כל זה! :)
יצא לי לפגוש חברות חדשות, בנות שרק התכתבתי איתן, ואף בנות שלא זכיתי לפגוש לפניכן.
אני מודה שלברותי נהנו לא פחות ממני, ז"א עד שאני פגשתי ידיד חדש שאשמח להעמיק את הכרותינו עוד ועוד.
האמת הוא אדם ממש ממש חכם, בעל חוש הומור וידיים חזקות ונעימות :)
בתחלנו בשיחה נעימה, המשכנו למיני סשן שהיה מהנה לא פחות, אבל אתחיל מהתחלה...
חברה משותפת הציגה לי אותו כ"אחד מהחבריה הטובים".
וזה אומר המון! והוא אכן כזה!!
דיברנו על העבודה שלו, שלי, על החיים ועוד כמה דברים... והוא שאל אותי - האם אני מעוניינת להתנסות בשוט רכיבה? - ברור שאני בעניין!
א. שוט זה תמיד כיף!
ב. חברה המליצה לי עליו כאחד שיודע להכאיב בצורה בטוחה ונאימה, וזה לא קורה כל יום!
ג. מזמן לא יצא לי להנות מסשן, והתגעגעתי לתחושה.
נכנסנו פנימה.
הוא קשר אותי לצלב. (זו הפעם הראשונה שקושרים אותי ולא רק אומרים לי לעמוד שם ולספוג) זה היה כל כך כיף!!!
הידיים שלו חיממו אותי והתחלתי להרגיש את התחושה הרטובה והמוכרת אי שם בשיפולי בטני...
כשהשוט החל לשרוק, כבר הייתי בחצי הדרך לאורגזמה. והיא לא איחרה לבוא.
האמת חברים, היה לי ממש מוזר לגמור מכאב מבלי לקבל על כך אישור לפני כן. ביקשתי שנפסיק. פתח את הקשרים מייד. חיבק אותי חזק. ציין שאני עדיין רועדת.
עברנו לשחק בשדיי. זה היה כיף!!! מזמן כבר לא נהנתי מעינוי פטמות. וזה היה טובבבבב!!!
הסימנים יצאו ממש יפים והם ישמשו לי לתזכורת לימים הקרובים לגמירה השניה שלי לאותו ערב.
התנשקנו. הוא זיין את הפה שלי בלשונו. וללא כל הכנה הוא נשך לי את השפה!
מודה גמרתי שוב!
לא בטוחה מה היה קורה אם לא היו מפנים אותנו מהמועדון (בכל זאת השעה היתה כבר אחרי חמש בבוקר). אם כי הפינוי הגיע שניה לפני שירדתי על ברכי בכדי להתחנן לטעום אותו. אבל המיני סשן היה נהדר כל עוד נמשך...
ולא זה לא פוסט שאומר שיש לי אדון חדש! הוא לא מחפש את אותם דברים שאני מחפשת. רק רציתי לציין שהוא אדון מדהים וסדיסט בעל יד חזקה ויציבה. מומלץ בחום!!!
ובבוקר, לאחר שניתבקשתי על ידו, שלחתי לו את התמונות של הסימנים היפים אותם צייר על גופי במיומנות כה רבה :)
נ.ב. אם היית במועדון ולא ניגשת לדבר איתי - ההפסד כולו שלך!
אם לא הצעת לי סשן - אני לא יכולה להסכים...
אבל אם מדברים ומנסים - דברים קסומים ומדהימים יכולים להתרחש!
בכבוד רב, לובה