מה לא עשיתי? התאמצתי, רדפתי, התחננתי, זויינתי, כאבתי, ננעלתי, נחנקתי, נפגעתי, נפצעתי.
ואיך תמיד זה נגמר בסוף? זה לא היה זה, זה לא היה הדבר הזה שתמיד רציתי, זה לא היה הדבר הזה שהשתוקקתי אליו, זה פשוט לא היה זה.
בדסמ - סה"כ ארבע אותיות, מילה כל כך פשוטה אבל עם המון מטען ריגשי עבורי. במשך שנים חשבתי שזה מה שאני משתוקק לו.
ומה לא עשיתי? עשיתי הכל, עיניים על המטרה, סכין בין השיניים - רוץ.
ואיך זה תמיד נגמר בסוף? בסוף קיבלתי את מה שרציתי, בסוף מצאתי את הדבר שחשבתי שלו ייחלתי. שקיבלתי את הדבר הזה שתמיד שחלמתי.
ומה אז הייתי עושה? הייתי קם והולך.
וזה תיסבך אותי, ולא ידעתי למה, ולא ידעתי מה לעשות עם זה.
היה לי משבר זהות - זה לא פשוט להסביר לעצמך למה קמת והלכת מהדבר שתמיד רצית.
כי זה לא היה זה, זה לא היה הדבר הזה שתמיד רציתי.
חשבתי שרציתי את זה, אבל כנראה טעיתי.
ניסיתי לא לחשוב על בדסמ יותר - הייתי במעבדה, הייתי בעבודה, הייתי בהכחשה, הייתי אפוף עשן קנאביס, הייתי בתוך ספרים ובתוך בקבוקי וויסקי, והיה לי טוב.
ואז ערב אחד אפוף עשן קנאביס הבנתי, מה שחסר לי בחיים זה לא בדסמ.
בא לי סתם לשבת ולצחוק, בא לי סתם ערב באווירה טובה, בא לי להרגיש את הקליק של הכימיה קורה, להרגיש את הקליק של האינטימיות קורה.
אז נכנסתי לאוקיקיופיד והתחלתי להחליק ימינה, אני לא אשכח את הרגע הזה שראיתי אותה. ממסך הטלפון שלי היא הסתכלה אלי - גינג'ית, קורנת כמו השמש, מחייכת, יפיפיה, אלילה.
החלקתי ימינה בלי לחשוב על זה אפילו לרגע - תמיד רציתי שיהיה לי קטע עם ג'ינגית, אבל אף פעם לא מצאתי אחת, כזה אני - בתול גינג'יות.
כמה שעות אחרי זה קפצה לי נוטיפיקציה שיש לי מטא'צ, קיוויתי שזו תהיה היא, זו לא היית היא.
כעבור עוד כמה שעות קפצה לי עוד פעם נוטיפיקציה, הלב שלי האיץ, קיוויתי שזו תהיה היא, והפעם זו באמת היא.
שלחתי לה הודעה והתגלגלנו לשיחה נפלאה, היה כיף, היה מצחיק, היה וייב טוב. קבענו להיפגש באותו הערב על ג'וינט ובירה בחוף הים.
היא הייתה נפלאה, יפיפיה, חדה, קורעת מצחוק, נעימה. כמו לפגוש חבר מאוד טוב אחרי שלא פוגשים אותו שנים והשיחה פשוט ממשיכה מהמקום שהיא עצרה בו - התחושה הזו שיש פשוט קליק טוב.
דיברנו על הכל, דיברנו על האמונה הדתית שאנחנו במקרה חולקים - שהיקום הוא סימולציה, דיברנו על לוויתנים ותמנונים, דיברנו על עצמנו, שדיברנו על ספקטרום המיניות, על זה שכולנו נמצאים על סקאלה כלשהי בין משיכה לבני המין השני לבין משיכה לבין המין שלך גמלה בליבי החלטה, החלטה אמיצה.
פשוט לפלוט את זה, פשוט להגיד את האמת, אף פעם לא עשיתי את זה, לפני שהספקתי להתחרט פשוט פלטתי בקול רועד "אני בדסמי".
השיחה עצרה, היא הסתכלה עלי במבט בוחן, ואני כבר ראיתי את הפיצוץ, ראיתי את ה"איכסססס" שהולך להגיע, ראיתי את הסוף של הערב המופלא הזה, ראיתי לרגע אפילו סטירה. הזמן עצר, היא התסכלה עלי, אני הסתכלתי עליה.
ואז היא חייכה, והעיניים שלה נפתחו והיא צעקה את צמד המילים המופלאות ביותר שהיא יכלה להגיד - "גם אני!".
וככה זה התחיל - תמים, נעים, חיובי.
דבר הוביל לדבר וכעבור כמה ימים מצאתי את עצמי בדירה שלה - ערום, על הברכיים, נעול בכלוב, פלאג בתחת.
אני יכול לשמוע אותה מתהלכת יחפה מאחורי - היא מתקרבת ואני מרגיש אותה נושפת לי על העורף, עובר לי בגוף זרם חשמלי.
אני מרגיש את היד שלה מלטפת לי את הצוואר, לוחצת קצת. אני מרגיש את השיער הג'ינגי היפיפה שלה מחליק לי על הכתפיים, אני מסניף את הריח שלו, והוא משכר.
"אתה מוכן?" היא לוחשת לי באוזן, אני יכול לשמוע את החיוך שלה.
"כן המלכה" אני עונה בקול מתרגש.
"יופי, אז בוא נתחיל" היא אמרה בקול חזק,אני יכול לשמוע את הדומינטיות שלה.
וברגע הזה אני מבין, אני לא באמת ויתרתי על בדסמ, זה לא אפשרי עבורי, זה חלק ממי שאני.
אני לא ויתרתי על בדסמ, אני רוצה בדסמ, אני פשוט רוצה אותו איתה. הייתי צריך להגיע לזה בדרך הנכונה, הייתי צריך לוותר על זה כדי למצוא אותה.