אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוללת

לפני 6 שנים. 9 בספטמבר 2017 בשעה 10:47

כשהוא הסתכל עליי שוטפת את המלפפונים לארוחת הערב הוא אמר שפעם בעולם אחר היה רוצה שאעשה דברים אחרים איתם. ועכשיו, שאלתי ״עכשיו זה עכשיו, עכשיו את כאן״, הוא נישק, ״שלי, לתמיד״.

בכל פעם שהייתי בוחרת את המלפפונים בסופר חשבתי על זה, אפילו לפני שהוא קיבע את המחשבה במילים, מלטפת אותם לפני ההנחה בשקית ובוחרת מכל הגדלים.

הידיעה שהכל אפשרי, ניתן ומתקיים לפי בחירה, לפי בחירתו, הרבה יותר מרגשת מכל מה שניתן להביע במילים.

שלו, זה הסוף וגם ההתחלה והמילה היחידה.  


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י