רגע חולף

תעתוע

בשפה העברית, על משלביה השונים,

קיימות מילים מסוימות המהתלות בשומעיהן, בקוראיהן - אפילו במשתמשיהן.

אחד התעתועים הנפוצים מתרחש במילה היפה: בריחה.

רבים נוטים לעשות בה שימוש מנומק בבואם להתעמת עם תלאות החיים,

ובעזרתה לפרש את המציאות המתרגשת עליהם.

מרתקת מכך היא ההזדקקות של אותם אנשים למילה הזאת בדיוק,

תוך כדי שימוש במופעי מסגור מרשימים,

בניסיונם להסביר לאחרים ולעצמם מדוע זולתם מתחמקת מהתמודדות מולם.

בעיניהם, הדבר נובע על רקע חוסר הסכמה בנושא כזה או אחר,

למרות שהם מציגים אמת אובייקטיבית ניצחת,

ועל אף אמות המידה התרומיות המאפיינות את כושר השיפוט שלהם.

לאנשים האלה, ראוי לעשות היכרות עם עוד מילה מקסימה בעברית: בחירה.

הבלבול מובן, בשל האנגרמה ושאר שעשועי לשון מזהב, אך המהות זועקת -

מה שנראה בתחושה אישית כמו בריחה מהאני המרשים של היותך,

היא בצורה הכי טהורה שיש, בחירה של האחר שלא לשהות במחיצתך, כי אינך נעים לו.

אין יותר פשוט מכך.

זה היה רגע של קור.

אחרי הכל, החורף מגיע.