לפני 9 שנים. 7 במאי 2015 בשעה 13:11
לפעמים היו רגעים של צלילות, ולרגע יכולנו להסתכל מבחוץ על הכאוס שגרמנו.
הוא היה אומר לי שהוא הורס לי את החיים, שהוא יודע שהוא הורג אותי, כל יום קצת.
ואני הייתי אומרת לו שאין לי חיים בלעדיו.
ואז הייתי מתחננת אליו, שיגיד לי ללכת.
שיגיד לי ללכת ולא לחזור יותר, כי רק ככה אני אלך.
אני אמות, כל יום קצת, אבל אני אחייה.
***
הוא לא אמר לי ללכת.
הוא עדיין אומר לי לחזור.
ואני עדיין חיה.
(רק תבלין)