במה נימדדת האיכות? ומה חשוב לנשים או גברים?
כי אולי מה שנחשב איכותי לצד אחד יכול להיות בנאלי ולא שווה התיחסות לצד השני.
יצא לי אתמול בפאב לדבר עם אישה מקסימה. אגדיר אותה בתור אישה, לא נערה/צעירה/שטותניקית/מלאת חיים אלא אישה מלאת חוכמת חיים.
במהלך שיחתינו דיברנו גם על "להשיג גבר" . היא אמרה שאין בעיה לבחורה להשיג גבר בין אם למיטה או ליחסי חברות. כפי שהיא אמרה "יש לכם צורך באהבה נוספת או אפילו יחס"
כאשר הזכרתי את הסקר שבוצע על ידי מכון מחקר מסויים ששם סוקרים גברים ונשים הציעו לבני הזוג השני שעברו ברחוב אפשרות לקשר
יותר מ 80% מהגברים הביעו תגובה חיובית 30% גם המשיכו בהחלפת מספרי סלולר. מבחינת הנשים הנישאלות האחוזים היו יותר נמוכים. היא ענתה שבגלל ההחלטה החשובה של "בחירת בן זוג שווה או איכותי"
יש הרבה ציניות למגעים שכאילו – ברחוב.
צחקתי – גם כניראה גם בפאבים
היא הרצינה, שילבה את ידיה וכניראה פסלה אותי.
המשכו לדבר על המושג "גבר שווה" כאשר אני מציג את הטענה שלי שזה נקשר בכמה מרכיבים של גוף, אישיות, מצב בעולם ובעיקר מעשים.
במיוחד הדגשתי את המנטרה שלי.
"בעולם של היום שיש בו כל כך הרבה מילים ודרכי תקשורת רק המעשים הפיזיים והמילים שנאמרות פנים אל פנים חשובות"
היא חשבה ואמרה "אז תן לי 100 שקל"
קפץ לי משהוא בלב, פחד? חשש? התרגשות? והמוח מחפש את כל התרוצים שלא.....
הוצאתי את הארנק ונתתי לה שתי שטרות של 50.
הירגשתי נינוחות וגם כוח של התגברות על מאבק פנימי. למדתי בודהיזם וגם מתרגל. אבל אין כמו להגיע לרגע שכזה ולהתמודד עם שדי האגו הילדותי.
לא ביקשתי תמורה, זה היה לקח שעליי היה לעבור אפילו בשלב זה של חיי.
"נאה דורש נאה מקיים"
אבל עדיין יש לי דרך לעבור – כי בכתיבת פוסט זה אני עדין מלטף את האגו (100 שקל) שנתתי. זה עדיין שם צועק כמו תינוק. כניראה שאני צריך עוד כמה דקות מדיטציה.