יש ימים שהם יותר אינטנסיביים בעבודה. היום היה יום שכזה.
השילוב של הכנת דוחות סוף החודש והביקור של הבנקאים המממנים את הפרויקט יצר אצלי עומס מסחרר. פגישה אחר פגישה. אנגלית עברית, ספרדית, ערבית. מבטא כזה, מבטא אחר. מידע ונתונים. בעיות ותרוצים. בעיקרון אנגיה של אנשים מומחים ומחליטים אשר רוצים לבצע את הפרויקט בצורה המיטבית.
באחת מההפסקות ישבתי עם נציג הבנק היווני. דיברנו על הפרויקט ועל ההיתנהלות הצפויה בעתיד. שיחה מענינת אשר לעיתים גולשת לנושאים פילוסופיים.
היום זה היה ,מגדל בבל.
נישאלתי על ידו – "מדוע מגדל בבל חרב"
עניתי כמו כל תלמיד תנך יהודי – "בגלל שאלוהים שיבש את שפתם"
הוא היקשה – "אבל תחשוב על זה, עבודה זה לא רק שפה. יש הרגלים ונהלים. לא הכול כתוב או נאמר. אז למה הם לא המשיכו?"
באמת למה? שאלתי.
הוא ענה – "כי הם תמיד חיפשו תרוצים לא לעבוד. כל הזמן שהם היו כבולים בשפה ונהלים כתובים הם נאלצו לעבוד מדוייק ומכך הביניין התרוממם. כאשר הם מצאו תרוץ (שיבוש השפה) הם היתחילו לזייף ואז הפרויקט נפל"
חשבתי על תשובתו, מגדל בבל נהפך להיות מדע בחוזים של היום – יש פערים בחוזה – אשר האדם החזק (כותב החוזה) ישתמש לטובתו. בצורתם הבוטה אנו מכירים זאת בתור חוזים דרקוניים. אבל פרשנות חוזית עלולה להיות נתונה לשינויים כאשר הגורמים החזקים מפעילים את כוחם, בהתנהלות כלפי קבלן/מזמין. יש כאילו המוכנים כל רגע לשלוף את טענות הפגעו בי, שתו לי ולכן אני לא יכול.
בחיי נתקלתי בדברים אילו גם בזוגיות והימצאתי אמרה:
"תרוץ ולא משנה עד כמה הוא טוב לא מהווה תחליף לביצוע"
יש עליבות מסויימת כאשר אתה נידרש לתת תירוץ לכישלונות. לרוב האצבע מופנת החוצה.
אחד ממפקדי בצבא אמר לי פעם שאתה מחווה ביד בצורה של אקדח. זה אלגוריה להתנהגות בכישלון.
- האגודל מצביע מעלה => השפעה אלוהית/כוחות חסרי שליטה. או "אי מבט על/כולל על הבעיה"
- האצבע המורה מצביעה על מישהוא => ה"תחליף אשם". זה לא אני זה הוא. חוסר שיתוף פעולה או לקיחת אחריות.
- שלושת האצבעות האחרות מצביעות חזרה לך => דחיינות,מקצועיות ואמינות.
מעבר לכך, כאשר מצליח לך, כאשר התירוצים עובדים. זה נהפך לדרך חיים. כל דבר יכול להיות לא יציב או לא מבוצע => כי יש לך תירוץ טוב ועוד מאמינים לך ומקבלים זאת אז למה לא?. כמו לחזור לילדות.
ההפתעה מגיעה כשזה לא עובד.
בזוגיות זה ממש לא עובד. ולפי דעתי לא ניתן לצור בסיס איתן של מערכת זוגית כאשר יש אלמנט של תירוצים בקשר. השחיקה מתרחשת מהר מאוד. חוסר סובלנות עולה ומייד אחריו התחשבנות.
רבות נאמר וניכתב שיש שוני הינהגותי/דיבורי בין גברים ונשים. כמו מגדל בבל. אנו מדברים אותה שפה אבל מתכוונים למסרים אחרים.
באם נבין זאת ונידע שנישגה מידיי פעם (כי אילו החיים) אבל בכדי לתקן את הדרך לא ניפנה לתירוצים או האשמות של אחרים/גורמים. אלא נפעל לתיקון של הבעיה.
נישמור על הקשר נקי ואמין.