תובנות מהשיעור האחרון.
דבר שלא לכולם ידוע שהבודהה היתחיל את חיו בצורה מאוד מוגנת ועשירה. הוא היה נסיך באחד מחצרות השליט המקומי ושם הוא קיבל את כל מה שהוא רצה בין אם זה היה פעוט או גרנדיאוזי. כמובן שגם חינוך ברזי המין הוסף לחינוכו הרחב ולכן אורגנו בשבילו אורגיות עם מיטב כשרונות התחום. הדבר המיוחד בבודהה שהוא היה יכול כמו בסרט של היום לבצע חיתוך של אירועים. להביט בכל אפיזודה בניפרד ולקשר אותה לרגע התרחשותה.
כך הוא ראה את כל השלבים: את ההכנה, החיזור, המגע הראשוני, הסחף של התשוקה, ההעלמות בתחושות, ההתפרצות, האיין, הרגיעה והעייפות.זה לימד אותו משהו שבסופו של דבר גרם לפנייתו מה"חיים הטובים" והגדרתם כאשלית הקיום.
מה שלמדתי מהשיעור זה שהחיים יכולים להיות מופרדים לחלקים או תקופות וכל חלק שכזה יש לו משמעות ומיקום משל עצמו. יש כאילו שגורמים אושר גדול או כאב עמוק אבל בסופם הם רק חלקים ממכלול החיים.
אתמול ראינו את ההצגה – חתולה על גג פח לוהט. מחזהו הקלאסי של טנסי וויליאמס בהפקה של בית לסין עם השחקנית הנהדרת מיה דגן .
מעבר לנושא הרגיש של נישואין לגבר הומו והתשוקה של אישתו בהתמודדות במצב. יש נושאים נוספים של היתמודדות עם ראש משפחה חולה וצביעות של הילדים במטרה להשגת ירושה. כולם מכירים את השאלה מהמחזה - מה עושה חתולה על גג פח לוהט?. "פשוט שורדת". פחות מכירים את הדינמיקה שבין הדמויות. האחיזה בשקרים הנוחים בכדי לחיות עוד יום באשליית בטחון ועושר.
הבודהה ידע ומלמד שזה זמני. גם ההצגה בסופו של דבר ניגמרת והשחקנים אוספים את הבגדים בדרכם לביתם. בין אם אחרי הצגה או צילום סרט פורנו.
החיים בנויים מקטעים אשר לפעמים לא קשורים אחד לשני. לאילו שמוכנים לעצור ולהביט יגלו שיש בינהם הרבה זמן פנוי למחשבות.