בשנים האחרונות יש לי את אותו סיוט. הוא חוזר תמיד כשאני לחוץ, לפני נקודות שינוי גדולות בחיים שלי.
זה מתחיל ביום העזיבה שלי את צהל. לפעמים זה מתחיל ביחידה או בביתי. תמיד יש שם קטע של ארון הבגדים שלי. מלא בבגדי צבא, מדי א' מגוהצים. מדי ב' מוכנים. דרגות, אקדח רובה מקוצר. אותה סיטואציה של לבישת המדים האחרונה והכנסת כמות נכבדת לקידבק. מסירת הנשקים, מסירת המדים העודפים. אחר הנסיעה לפיקוד להיפרד מהצוות והאלוף.
אני לרוב מתעורר לפני השערים של הפיקוד. לפעמים הש"ג לא מכיר אותי, לפעמים השער שבור. פעם ראיתי את הפיקוד עולה בלהבות. כך בשעה 5 בבוקר עם אור ראשון הסיוט הרגיל נגמר.
זה מוזר שלא נישארו לי סריטות נפשיות ממבצעים ופעולות אחרות. רק הדבר הזה. אותו היום. שיחרור גילאי הביניים קראו לזאת. הטובים של הצבא, אבל לא מקומבנים מספיק בכדי להישאר. הצבא הצתמצם ולא היו צריכים אותנו. כך תוך שלושה שבועות הפכנו אני ועוד קבוצה גדולה של אנשי צבא מאנשים עם משכורת, מעמד, קביעות ועתיד. למשהו אחר, לא מוגדר. חסרי ניסיון של "אזרחות".
דברים פשוטים של – בגדים בצבעים אחרים. הרבה זמן פנוי. מה הכישורים שלך. הפכו לנושא למחקר. הייתי צריך לבנות את עצמי מחדש. להגדיר מה אני משאיר ומה אני לוקח איתי לעולם החדש והמוזר הזה.
כשעברתי עזרה עם פסיכולוג הוא סיפר לי אגדה.
פעם שני אנשים הגיעו לחכם סיני, אחד עשיר ואחד עני. שניהם ביקשו את הסוד לחיים שלווים. החכם אמר להם להביא כלי שהם יכולים להניח בו דברים וללוות אותו למסע בעמק האוצרות מחר. למחרת שניהם חזרו לבית החכם, העשיר בא עם תיבת ברזל גדולה והעני עם שק ישן גדול. יצאו השלישיה לעמק האוצרות ושם הם ראו מונחים על הקרקע אוצרות רבים. הזהיר אותם החכם. בערב הדרקון הגדול מגיע לנוח בעמק והוא יטרוף את מי שהוא ימצא. היזדרזו האנשים ומילאו את כליהם. כאשר הכריז החכם על הזמן לעזוב נאנקו שני האנשים. הם מילאו את כליהם בהרבה אוצרות והינה נישמע קול משק כנפי הדרקון. העשיר שהבין שהוא לא יוכל להניף את התיבה הכבדה ולרוץ, זנח אותה דחף כמה אוצרות לכיסיו ורץ. העני לא ויתר ורץ עם השק להפתעתו השק הרגיש לו קל והוא הצליח לצאת ללא פגע. כאשר הם פגשו את החכם הזקן בקצה העמק הם הראו לו את האוצרות.
החכם אמר להם – האוצרות הם הסבל בחיים
אם אתה מכין קופסת ברזל כבדה אתה תסחוב הרבה סבל ולפעמים בכדי לשרוד תאלץ לעזוב את הכול. אם אתה מכין שק עם חור...העני הביט בפחד וראה שאכן הסיבה להקלת המשקל היתה בחור ענק בתחתית השק. אתה תסחוב סבל אבל תיפטר ממנו בקלות. כך אני ממליץ לחיות עם הרגשה של קלות על החיים הם יפים וניפלאים מידיי מכדי לשמור סבל ופחדים כאוצרות בתיבת ברזל כבדה.
אבל ברצינות - כניראה שאני עדיין סוחב את אותו הפחד בתיבת האוצרות שלי. הוא מגיח לי מתת ההכרה בחלום האחרון של הבוקר. "שם דבר לא בטוח או קבוע".
