אתמול הלכנו להצגת הבכורה של "אופרה בגרוש" בקאמרי.
https://www.cameri.co.il/perfs/1356
המסרים של המחזה-
ביקורת על החברה, הכסף.אין שום ערכים, יש רמיזות לכך שהמעמד "הדפוק" יקום יום אחד כנגד המנצלים- הגורם להריסתו. רואים זאת על פי השיר "גני של הפירטים". פולי מציגה את השיר בחתונתה: כשיר מעין נבואה אפוקליפטית, יום אחד יבואו פירטים עם ספינת תותחים וישאלו את ג'ני העלובה (זו שעובדת בבית המרזח ואף אחד לא מתייחס אליה..) את מי לחסל ותשובתה תהיה את כולם.
"אופרה בגרוש" הוא מחזה אפי מובהק.
הנושאים: מחאה חברתית.
הסגנון: מנוכר, קטוע. יש ריבוי עלילות ומקומות, שילוב של שירים ( השירים לא בהכרח נעימים!), התפאורה משתנה לנגד עיני הצופה: מורדים פלקטים, נושאים כרזות וכו'.
הרעיון הוא שהצופה לא יזדהה, יהי לו ברור שהוא נמצא בתאטרון. עליו להפעיל את השכל ולא את הרגש.
העולם שמתואר הוא עולם חסר ערכים לחלוטין: אין יושר, אין נאמנות. האדם דואג רק לעצמו.
בסיפור משולבים שירים. נושאי השירים מבטאים את השקפתו הפסימית של ברכט על החברה: אין על מי לסמוך, אפילו לא על בני משפחה. החיים קשיים. הגברים עבדים ליצריהם המיניים וכיו'ב.
במחזה הרצף נקטע ע"י השירים, פעמים רבות השירים מלווים בכרזות המסבירות את נושא השיר.
למרות הנושא הרציני בסיפור, הרושם הוא של אווירה משועשעת. מקי אינו מזועזע מכך שחברתו הזונה מסגירה אותו. הוא גם פונה באופן טבעי לשוטרים ושואל כמה שוחד נדרש כדיי לשחררו מן הכלא. אלה הן הנורמות המקובלות, כך שהצופה למעשה די אדיש לגורל הדמויות. אי- אפשר להזדהות עם אף אחת מהן והסיום הטוב המפתיע אף הוא משאיר את הצופה אדיש ומרוחק. הסיום נראה סתמי אף הוא וכלל לא הגיוני.