אין קרדיט
כאשר התחלנו את מערכת היחסים שלנו הסכמנו על דבר בסיסי, אין קרדיט. המעשים הטובים של האתמול לא מכסים על הפגיעות של היום. הבהרתי לך בברור אתמול – את פגעת בי וזה לא הזיז לך.
אמרתי בברור – אני נותן הכול ודורש הכול. אין חצאי רגשות, אין משחקים, אין חצי נאמנות, אין הסתרה. לא שלך ולא שלי.
כנראה שזה לא מטריד אותך, מה שקרה. היחסים שבינינו נהפכו למובנים מאיליהם. אבל לא, כמו שאני משתדל אני דורש את אותה המידה ממך.
חזרת אחרי הבילוי שלך. המתנתי לך שעות ושמעתי את הקונצרט של רמשטיין, המוזיקה התאימה לסערה שבתוכי.
לא שיחה ולא כלום.
הלכנו לישון כל אחד בפינה אחרת של המיטה הגדולה. חשבתי לישון בחדר הילדים, אבל לא רציתי לתת לך את ההיזדמנות. את יודעת שמגע אחד היה ממיס אותי, את יודעת עד כמה אני מכור לגוף הניפלא שלך. אבל לא נשארת עם הגב מופנה לי. שוב חזר לי אותו סיוט, לא ישנתי טוב. יצאתי כרגיל ב 6 בבוקר.
במשך היום - אין שיחה, אין SMS , אין מייל.
עברתי את זה בזוגיות הקודמת שלי. שם הייתי חלש. חשבתי שטובת הילדים חייבת לבוא מעל הרגשות שלי. אבל לא עוד, אני לא מוכן לעבור זאת שוב. אני רגיש מאוד לכל שמץ של פגיעה/זילזול בזוגיות והפעם אני חזק. לא מוותר, לא מתפשר. זה הכל או כלום ולא משנה מה היה.
נכון מעכשיו – אין קרדיט.
החשבון הרגשי באפס.
