* אני אוהבת שכאשר אני רק מתחילה לכעוס, אתה עושה לי מין "פוס" באמצע ושואל "את זוכרת שאני אוהב אותך?" ואחר כך מצחיק אותי בשנייה וחצי, עד שאני שוכחת שאני אמורה לרצות עכשיו לכעוס עליך וכל ויכוח מסתיים שנייה וחצי אחרי שהתחיל.
* אין דבר שגורם לי להתמוגג כמו לראות אותך ואת אהובתי, ז' דה פירסט, חברים כל כך טובים ומפרגנים.
* אחרי, לפני, תוך כדי - המבטים שלך בעיניים שלי. הכי עמוק שיש. כאילו אתה רואה מבעד לאישונים את כל מה שיש שם בפנים ונותן לי לראות הכל בחזרה. השקיפות הזאת בינינו, בלי סודות, עושה לי כל כך נעים בנשמה.
* הידיים שלך. הו הידיים שלך. מממ... מזכירות לי את השיר "עשר אצבעות לי יש, כל דבר יודעות הן".
* אז אנחנו קובעים לעצמנו יום געגוע בסופ"ש, זמן בלי תקשורת ואני כל כך אוהבת שאנחנו לא מצליחים לעמוד בזה. גם כן דחיית סיפוקים:)
* ולא משנה כמה אתה חולה, אין ביטולים ואין שינויים. הפגישת שלנו הן רפואה משלימה...
* החוכמה שלך. כמה פעמים היא האירה את דרכי בחודשים האחרונים. אני אוהבת שאפשר לשוחח איתך על הכל ותמיד אני מגלה, כמה אתה יודע גם על הנושא הזה וכמה סיפורים יש לנו לספר אחד לשני, על כל כך הרבה דברים.
* אני אוהבת שאתה קורא את הספר שקראתי מיד אחריי ואחר כך אנחנו יכולים לדון בו ואני לא צריכה אפילו להתאפק לא לספר לך את הסוף, כי אתה במילא מנחש אותו:)
* מתה על החיבוק שלך של אחרי. העוטף עוטף הזה, שגורם לי להרגיש איך אני הופכת ברגע מסערה מהלכת לחתלתולה מתפנקת.
* אוהבת את איך שאתה מתחבר לפנטזיות שלי בשנייה וממשיך אותן כל כך נפלא. אוהבת שאתה לא אוהב לדחות סיפוקים, אז הנה טיזינג במיוחד בשבילך (שוב). שמה של הפנטזיה שלי "הקרב על המילקי". לא מגלה ולא מגלה:)
איך אתה במתן שוחד?:)
ואני מקווה שכמה שאתה חולה עכשיו, הפוסט הזה עשה לך טוב בדרכי הנשימה:)
כי מעל הכל, אני אוהבת אותך, כי אתה אתה ומה שאתה, עושה לי הכי נפלא בנשמה, בלב, בגוף, בחיים ומדביק לי חיוך מטופש על הפנים.
לפני 14 שנים. 22 בפברואר 2010 בשעה 14:26