רציתי לכתוב על היום המושלם שהוא עשה לי. על הההפתעה בבוקר - מסג' שהתחיל בשתי ידיים, נמשך בארבע והסתיים כשפקחתי עיניים לזוג ידיים משחקות לי בשיער - הידיים שלו. על המתנה שהעניק לשנינו - הכי מחברת שיש, על הלילה הנפלא שחגגנו בפיקניק בים, על כמה שהיה מאושר לי ואוהב וכמה הרגשתי מוצפת בשמחה ואיכשהו, כל המילים מרגישות לי מחללות את מה שהיה שם, שהרגיש גדול מרצף האירועים, המרגש כשלעצמו.
במקום שלנו, יקר שלי, שפינוזה מדבר עם אלוהים, הגנום האנושי והילרי קלינטון, המשפחה שלך-המשפחה שלי, העבר של שנינו, הטוב והרע, הכל שם בינינו, בשיחה, בצחוק, גם מעבר לתשוקה. אתה מפרה אותי, האהבה הנשקפת מעינייך-מעצימה אותי, הטוב והאמת שבך, מנחמים אותי, העוצמה שבך נותנת לי מקום לנוח, להרגיש שיש לי מקום בטוח, מקום בו האהבה לא תלויה בכך שיהיה לי מה לתת ושיהיה לך מה לקחת ממני. הבטחת לי פעם שלעולם לא תשים את אושרך לפני אושרי, אבל גם לא מאחוריו. האושר של שנינו מהול זה בזה. תודה שקיימת את הבטחתך במלואה.
אנחנו לא לנצח ואין לנו עתיד, אבל כאן ועכשיו, אנחנו הכי ביחד שיש וכאן ועכשיו, אנחנו טווים זכרונות שישארו איתי לנצח. תודה על אחד מהימים הכי יפים ובלתי נשכחים בחיי.
לפני 14 שנים. 16 במרץ 2010 בשעה 16:17
