רצה עם זאבים

DomMale4fem - מענייו: ביום ששי קראתי במוסף סוף השבוע של "מעריב" את הכתבה/ראיון של רני יגיל עם אביו גדי ודמעות שטפו את עיני עד כדי כך שלקח לי המון זמן לקרוא את זה.

רק בא להראות איך שה"טריגרים" נמצאים "שם" כל הזמן ואנחנו נעים ביניהם כשכל פעם אחד מאיתנו מופעל על פי הרקע האישי שלו.

שבוע טוב ומחויך.

אניגמטית​(שולטת) - תודה, גם לך.
וזה נכון, טריגרים נמצאים שם כל הזמן, רק שרב הזמן הם לא מפעילים אותנו. ולפעמים, דווקא שטוב לנו, אנחנו מרשים לעצמנו להרגיש הכל- גם את הכאב. כשרע, עסוקים בהשרדות מול הקיים.

משחקת באש - עוטפת אותך בהמון אהבה
גם אחרי יום קשה מגיע יום קל ומחוייך
מלא נשיקות
וחיבוק אחד ענק ואוהב אשה יקרה

אניגמטית​(שולטת) - תודה נשמה ענקית שלי. אוהבת אותך.

דיווה​(מתחלפת) - בלי לראות
עשה לא טוב
יש דברים שאכן לא עוברים
}{ חיזוק עם חיבוק
פרופורציה לשאר הדברים שבחיים שלנו

אניגמטית​(שולטת) - לגמרי. תודה מותק.

Owner​(שולט) - חיבוק ענק.
כאן זה רק הקצה שלו.
}{

אניגמטית​(שולטת) - תודה אהוב. כיף לקבל אותו כאן ושם.

philia' - יש דברים שלא עוברים ויש דברים שמתוכם נובטים דברים חדשים. יומ-יותר מחויך מחר ואחריו ועוד. אחד.

:)) וחיבוק ו//או נשיקה. רק מה שאת רוצה,

אניגמטית​(שולטת) - תודה, יקרה. גם וגם, זה מה שאני רוה ובמציאות}{

Brida​(נשלטת){DDDOM} - אני זוכרת את הפרק הזה.
יש לאנטומיה של גריי דרך להפעיל את כל
בלוטות הדמעות שלי, כל פרק מחדש.

את מרגשת ברגישות שלך.

אניגמטית​(שולטת) - תודה אשה יפה}{