נתחיל בפנטזיה שהתחלתי לכתוב. נהנתי מאד להתחיל אותה, אבל אני לא רוצה להמשיך אותה. משהו בכך שזה קשר שמתחיל בהונאה לא מתחבר לי אליי. פנטזיה חדשה בדרך:) (ותודה לאהובי שעזר לי להבין למה נתקעתי כשכתבתי בכזה כיף). וכן, דווקא היה בה משהו מהמציאות, רק ששם לא היתה הונאה.
אתמול, בפעם הראשונה בחיי, התחברתי ליום הזיכרון ממקום אחר. כל שנה זה כואב וקורע את הלב, אבל השנה, צפיתי בכל האמהות שאיבדו את ילדיהם ורק המחשבה שזה עלול לקרות לכל אחד מאיתנו, הבהירה לי פתאם את גודל האסון והכאב. משתתפת בצערם של כל מי שהיום הזה הוא יותר מיום זכרון כללי עבורו.
בגן לא מציינים את יום הזכרון. הפיצים קטנים מדי. אז חילקו להם בלוני פטיש ליום העצמאות ופיצה קיבלה הצעה ראשונה להלקות מישהו. היא ישבה עם שיחיה במזללה ופתאם ניגש מישהו מבוגר וביקש שתתן לו עם הפטיש בראש. פיצה ענתה "לא!" וקיבלה בבית שבחים והסבר על כך שהיא ממש לא חייבת להיות נחמדה לאנשים שהיא לא מכירה ושמבקשים כל מיני בקשות.
והערב-ערב כיף עם חברים. הכל כבר מאורגן ויהיה שמח. וחשבתי על סטארט אפ היסטרי - בייביסיטרים לימי חג ומועד. מי חשב שכל כך קשה להשיג כאלה. אז למי שנתקע בלי, מצטערת שלא תהיו ובפעם הבאה...
לפני 14 שנים. 19 באפריל 2010 בשעה 10:58
