רצה עם זאבים

*סיפור חדש בהמשכים. מקווה שתהנו לקרוא אותו, כפי שאני נהנית לכתוב אותו. כל קשר למציאות מקרי בהחלט (או שלא) 😄
----

באותו הערב הייתי במצב רוח רע במיוחד וחיפשתי שעשועים שיסיחו את דעתי. כדי לא להתקל במתחילים למיניהם, נכנסתי לצ'אט בדס"מי חדש, בכינוי של גבר. ישבתי ובהיתי בשיחה הכללית, חושבת לעצמי כמה לא בא לי לצוד דבר. לא יודעת מה בכינוי המאד ונילי שלה משך אותי, אבל החלטתי לפנות אליה.

שכחתי לרגע שאני בכינוי של גבר וכעבור דקת שיחה, כשנזכרתי, היה מאוחר מדי להתחרט. היא התעניינה בי כגבר וכמאסטר אופציונאלי וכעת, כשמצאתי אותה, לא התכוונתי לתת לה לברוח. נכנסתי לתפקיד, מציינת את כל העובדות עליי, רק בהיפוך מין. משהו בה היה כה מרתק ואחר, כה רהוט, אינטיליגנטי ונוטף סקס אפיל, שידעתי שאני חייבת אותה, חייבת לצוד אותה ולהפוך אותה לשלי.

ככל שהשיחה התקדמה, חשקתי בה יותר. השיחה התנהלה כדרכן של שיחות פיתוי מוצלחות, כריקוד של צעד קדימה-שניים אחורה, סיבוב וחוזר חלילה. ריקוד של רקדנית מיומנת עם רקדנית מתחילה. את התשוקה שלה יכולתי לחוש דרך המסך, משולבת בחשש. בסיומה של השיחה ציוויתי עליה להכנס לצ'אט למחרת באותה השעה. כשהיא אישרה שתציית ותגיע, אמרתי משפט נוסף: "יקירתי. אני לא גבר. אני אישה. הכינוי לא נועד להטעות אותך, אבל מתנצלת, לא יכולתי להפסיק. אם תרצי, תהיי כאן מחר, כפי שקבענו", אמרתי והתנתקתי מהצ'אט.

את היום למחרת העברתי בפרפרים בבטן, כפי שלא היו לי מזמן. יש מילה שאני מרבה להשתמש בה עם עצמי: "הקסמות". הקסם הזה שמתרחש בין שני אנשים שמגלים זה את זה ברגע ויודעים שזה שם ושזה קסום ואחר מכל השאר. את ההקסמות הזאת, חשתי איתה.

המרתי מול עצמי אם היא תכנס או לא ומה תאמר. ידעתי שמעולם לא היתה עם אישה ואף לא היו לה פנטזיות מודחקות בנושא. מהשיחה שניהלנו, הצלחתי להבין שיש בה אפילו רתיעה מינית מנשים. מצד שני, ידעתי כמה השיחה גירתה אותה וההימור שלי היה שהיא תחזור. ורציתי אותה. רציתי אותה כילדונת שלי וככלבונת שלי. רציתי לקחת אותה, לאלף אותה, להשתמש בה, לשייך אותה. רציתי שהיא תרצה את אותו דבר, לא פחות ממני וידעתי שהיא התחילה לרצות את דמות הגבר שהייתי לרגע. עכשיו הגיע הזמן שתרצה גם את האישה שאני.

בערב נכנסתי לצ'אט בהתרגשות. היא כבר היתה מחוברת ומיד נכנסה לי לפרטי "אני זועמת עלייך, איך העזת? איך העזת לתת לי להפתח כך ולחשוב שאני נפתחת אולי מול המאסטר הבא שלי כשבעצם נחשפתי להצגה? תתביישי. מי את בכלל?".

זה היה צפוי והאמת? הגיע לי. הסברתי לה שרק יצאתי ממערכת יחסים ולא התחשק לי להכנס לאף שיחה, אבל משהו בה משך אותי ואין לי אלא להתנצל על כך שלא התוודתי על מיני קודם ועכשיו יש לה שתי ברירות. ללכת כועסת או לתת לנו סיכוי. "אמנם אין לי זין אמיתי, יקירתי", אמרתי, "אבל אני שולטת מאד אמיתית ואני חושקת בך מאד ברצינות. אז או שתעשי אחורה פנה או שתקבלי את התנצלותי הכנה ותתני לי לקחת אותך למקום בו שתינו רוצות שתהיי - לרגליי".

היא חיכתה שנייה וענתה "את יהירה וחוצפנית, תשכחי ממני, ביי" והתנתקה מהצ'אט.

הימרתי שוב מול עצמי: מחר היא תכנס בכינוי חדש ורק תבהה בכינוי שלי. אולי גם מחרתיים. תוך שלושה ימים היא תחזור.

אומרים שמי שיש לו מזל בהימורים, אין לו מזל באהבה. הפעם, גם המשפט ההפוך התגלה כנכון.

המשך יבוא