לפני 14 שנים. 1 ביוני 2010 בשעה 9:48
- הוא ושוב הוא, הרבה הוא ומיותר לפרט.
- היא- מוקדם לפרט. ממממ...
- העובדה שסיימתי לכתוב את ספר הילדים שלי (מחפשת מאייר/ת), התקדמתי ברומן שלי והתחלתי לכתוב ספר עיון, בנושא שמאד מפתיע שדווקא אני כותבת עליו ואולי בעצם לא כ"כ מפתיע. וכל כך עסקתי בשלושת הספרים הללו, שהזנחתי את הפנטזיה שלי, אבל לא לזמן רב. יש לי מוזה:)
- מדיטציה אחת, הרת גורל, בסגנון ריברסינג, שעשתה לי דברים שהן השתיקה והן הצעקה יפה להן:)
- לשבת עם הבן שלי בבית קפה, לדבר איתו, להנות מחברתו, להרגיש לרגע איך זה יהיה לשבת איתו כך, בעוד שנים, כמו שני חברים.
טוב לי, שמח לי, מוגשם לי ובעיקר -יצירתי ואוהב לי.
טפו בחזקת שלוש. שיהיה:)))
