בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רצה עם זאבים

והפעם: מגילת העצמאות שלי
לפני 10 שנים. 20 ביוני 2013 בשעה 9:12

"תשנאי אותי", הוא אומר כשהוא רוצה שאקרע לו ת'צורה,

רק כי הוא יודע שאני לא יכולה ולא רוצה.

לפני שנים הוא בא, רוח סערה, היה אדון והפך לעבד אהבה.

מאז ברח ושב ושב וברח, מעצמו יותר ממני,

תמיד ידע שאני נמצאת, גם כשאינני.

 

וזהו-לא בא לי על חרוזים יותר. כי מה שבעצם רציתי לומר זה שחזרתי ואני כאן ושוב מאושרת, אחרי שנים שלא. הוא בא והעיר אותי מתרדמת עמוקה, כל כך עמוקה שחשבתי שלא אשלוט שוב לעולם. 

 

תקציר הפרקים הקודמים: הייתי, שלטתי, התחברתי, נפרדתי, אהבתי, הלכתי, איבדתי אבא, התאבלתי, נקרעתי, הריתי, ילדתי, כביסה-בישולים-חיתולים, לא שולטת, עצובה ונואשת, הוא בא, אני מאלפת, אני מלפפת, אני מאושרת.

 

בפרק הבא: לאלף אמסטף, משימה קשה אך מתגמלת:) 

 

ואהוב שלי, הנה אני גם כאן בשבילך.

אניגמטית​(שולטת) - הוא גבר חכם. גם לשון, גם ראש, גם לב והכל ארוז בעטיפה מרשרשת:)
לפני 10 שנים
אניגמטית​(שולטת) - לקרוע כן, מודה באשמה:) ואני אוהת אותך, גיבור על שלי:)
לפני 10 שנים
Aציבעוני​(אחר) - ברוכה השווה
לפני 10 שנים
אניגמטית​(שולטת) - תודה פרשי, התגעגעתי:)
לפני 10 שנים
דני ענק - וואו, עשית לי את היום:)
טוב לראות אותך.
ושמחה בכלל זה מעולה.
לפני 10 שנים
אניגמטית​(שולטת) - פרופסור איזה עונג:) שלום יקר.
לפני 10 שנים
Aציבעוני​(אחר) - אני מאוד מאוד תגעגתי
לפני 10 שנים
אניגמטית​(שולטת) - יום שלישי זה הכי קרוב אמסטף שלי:)
שמחה, פרשי:)
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י