רצה עם זאבים

הגוש הזה שנמצא לך בלב,

הגוש הזה, המדמם, הכואב,

אני לא שואלת אותך,

אתה שומע?

זה לא נתון לדיונים,

אתה תתן לי אותו,

גם אם זה יעלה לך

בייסורים.

אני אחתוך אותו,

כמו סטייק,

כמו פגר,

אני אקרע ממך,

כמו חולצה שחורה באבל.

ואם זה לא יהיה מספיק,

אני אוסיף לך גם פליק,

גם סטירה, גם שוט, גם חבל

אני לא אפסיק,

עד שתוציא את כל הזבל,

עד שתתפרק לי בידיים

ותבכה את המורסה

אוביל אותך עד לגסיסה.

ואז, אלד אותך מלהבה

צרוב באש של אהבה.

הפניקס שלי,

עבדי

קם מן החול ומן העפר,

מזנק אל הדממה

זה הזמן - צירי לידה.