"שם מוזיקה, ברמן, בוא נכנס לאווירה", גבירתך מורה לברמן. הוא מפעיל ואתה רואה את השיר הזה על כל מסכי הפלזמה שסביב קירות הפאב
היא נראית בעולם אחר, רק אתה יודע שהיא לא צריכה סמים כדי להכנס למצב הזה. היא מורידה את העליונית. נשארת עם גופיה דקיקה ומכנסיים שחורים, צמיד כסוף עבה לרגלה ונעלי עקב שחורות. היא ניגשת לבר, יודעת ששניכם עוקבים אחרי כל מבט שלה. היא עולה על הבר, מסמנת לשניכם "תתקרבו". היא עוצמת עיניים ומתחילה לרקוד. כאילו אתם לא שם, כאילו אין מחר, כאילו היא לבד עם עצמה בעולם מקביל. אתה נזכר בפעם הראשונה שראית אותה, בדיוק כך. רוקדת על בר. היא יצאה עם חברות וברגע מסויים, עלתה לרקוד שם והיא ידעה להזיז את הגוף שלה ואתה הסתכלת וכן, היא היתה סקסית, אבל יותר משחשבת על זה, חשבת על זה שאתה מקנא בה על החופש שלה להיות כך, שלא אכפת לה. אז ניגשת לבר והושטת לה יד והיא הביטה בך וקיבלה אותה וירדה. הזמנת לה משקה והיא הביטה ועדיין שתקה, סוקרת את כולך ומביטה בך עמוק לעיניים. "מה את מחפשת שם כל כך?", אמרת בחיוך. "אותך", היא ענתה ברצינות ואיכשהו באותו הרגע ידעת שזאת לא קלישאה וידעת שהיא תמצא. חצי שנה שהיא מוצאת, מקלפת אותך כך, שכבר לא נותר מה לקלף ואוהבת אותך. כמו משוגעת. עד. עד שכל הסיפור הזה קרה.
אתה זוכר איך לקחת אותה בלילה ההוא למיטה שלך, איך הפשטת אותה בכוח והפלת אותה למיטה, איך רצית לתקוע בה את הזין שלך ולהוציא לה את העצב הזה מהעיניים, אבל אז היא סטרה לך, חזק, בעוצמה, סטרה והתהפכה והמשיכה וסטרה ולא הבנת מה קורה, מה קורה כאן? אבל נתת לה ואז היא החדירה אותך לתוכה ואמרה "זאת אני שמזיינת אותך. זאת אני שלוקחת אותך. אתה הרכוש שלי ואני לא שייכת לך, הבנת?". והבנת. הבנת בשנייה. האישה הגדולה מהחלומות שלך באה לביקור והיא מתכוונת להשאר.
עכשיו היא מסתכלת על שניכם מלמעלה ומתיישבת. מרימה רגל אחת ומניחה אותה על השנייה. "אוף, כואבות לי הרגליים", היא אומרת בטון של חיוך ופינוק, אבל בלי שמץ חיוך אמיתי על שפתיה. "ברמן, אתה ראשון", היא אומרת ואתה כל כך דרוך שאינך מצליח לחשוב על דבר. אתה רואה אותו חולץ את נעליה, מלטף את כף רגלה ומתחיל לנשק לה. היא לא עוצמת עיניים. היא מביטה בו בריכוז, כאילו צופה על אמן בעבודתו. והא יודע מה הוא עושה, המניאק. הוא מנשק לאט ואז הוא הופך ומגיע לכף רגלה והנשיקות הופכות לצמודות יותר והוא מוציא לשון והוא מתחיל ללקק, לאט, כמו שהיא אוהבת, הלוך ושוב, למעלה-למטה והוא מגיע לשקע שלה ומלקק והיא מתחילה ליגנוח, רק קצת והוא עולה לאצבעות ויונק אותן. בהתחלה אחת אחת ואחר כך את כולן יחד והיא גונחת קצת יותר ואתה יודע מה זה אומר ותכף, תכף היא תגמור ממנו ואתה תרצה למות, אבל אתה לא. כי אז יגיע תורך. ולוקח לה זמן בפעם הראשונה, אתה יודע, שיעבור הזמן והיא לא תצליח, בבקשה, אבל היא מצליחה ומצליחה. עכשיו תורך.
אתה מגיע לכפות רגליה שנקיות מלשונו של הברמן. לרגע זה דוחה אותך, אבל אז אתה מביט למעלה ורואה אותה. האישה הזאת שלימדה את הלב שלך לפעום באמת, שנכנסה לאפלה שלך והתפלשה בה כבשלה ואז הכניסה זרקור, שהלך והאיר את הלב שלך באלף שמשות זוהרות. אתה אוהב אותה, אתה שלה, אתה רוצה לראות אותה מחייכת שוב, באמת. תכף אתה תעשה אותה גאה. אתה חופן את שתי כפות רגליה, מעסה אותן לרגע מלטף, נותן לה להרגיש דרך ידייך כמה אתה שייך לה. שלה. אתה מתחיל לנשק וללקק, בדיוק כמו שהיא אוהבת, בגבעה, במרץ, בנקודה אחת והיא גונחת. כמה שהיא גונחת ואתה יודע לרגע שהיא שלך כמו שאתה שלה ואז היא גומרת בפעם הראשונה, מוחצת את כפות רגליה אל פרצופך, בדיוק כמו שאתה אוהב.
עכשיו אתה מרים את כפות רגליה למעלה ומתרומם אליהן. אתה עומד מולה, פנייך מול פניה, כפות רגליה מפרידות ביניכם. אתה מתחיל לנשק את הרגל שלה נשיקות צרפתיות ולהסתכל לה בעיניים ותו כדי נשיקות אתה ממלמל לה כמה אתה שלה, כמה אתה אוהב, כמה אתה החור שלה והזונה שלה וכמה היא יכולה לעשות בך כרצונה כי אתה הרי נבראת לה. ואתה יודע מה זה עושה לה ואתה נזכר בכל סיפור האהבה המטורף שלכם ומכניס את כולו לתוך הליקוק הזה והיא גומרת ושוב ועוד ותוקעת בך ציפורניים וקורעת לך את הגב וניצחת. ניצחת בקרב הזה. ולרגע אתה מתרווח. זהו, כאשר הכל יגמר, תוכל להיות איתה שוב בביתה, לרגלייה, אך לאדון יש רעיונות משלו.
"השלב הבא בתחרות, הוא השלב הסופי", הוא אומר ברוע, "אתם תלחמו עד שאחד מכם יצליח לזיין לגמרי את השני. אבל שימו לב. המנצח אמנם יקבל את גבירתכם, אבל הא גם יהיה העבד הנרצע שלי לתמיד. ברור? מקבלים את התנאים? ורק שתדעו. אני לא מתכוון לרחם על הנבחר, אני הולך לעשות ממנו השרמוטה שלי. השרמוטה הכי טובה בעולם. שלי ושל כל מי שאחליט לתת לו לשחק איתכם. מישהו רוצה לפרוש?".
שניכם שותקים לרגע. אתה בטוח שהברמן יפרוש ומקווה שבכך יציל אותך מהתחרות הנוראית הזאת, אבל לתדהמתך, הוא נשאר. מה יש לו? אולי הוא מכיר אותה מקודם? אולי קורה כאן משהו שאתה לא יודע? איזה בחור שפוי יסכים לתחרות כזאת אלא אם הוא מאוהב או מכיר? אתה לא יודע. כבר אין לך תשובות לכלום. כשאתה מבין שהוא לא פורש לשום מקום, אתה אומר שאתה מסכים. לא חולפת שנייה והוא מצטרף אלייך, מביט לך בעיניים ואומר "אתה הולך להפסיד, היא שלי. אין לך מושג כמה היא שלי. למעשה, היא היתה שלי לפני שהפכה לשלך".
היא הולכת בשקט לעמדת הדי ג'יי ובוחרת בשיר
