כשיצאתם מהפאב הם לקחו אותך למכונית שלך. היא הושיטה יד וסימנה לך להעביר לה את המפתחות. המכונית הזוהרת שקנית כדי להרשים, הפכה ברגע לשלה, בלי למצמץ. היא סימנה לך לשבת מאחורה. "גבירתי..", אמרת לה בטון מתחנן, מנסה לשאול מה יקרה בקרב, מה יקרה אם במקרה תפסיד, לא שראית כזאת אופציה ובכל זאת. "תשתוק, עבד", אמר אדונך, "זוכר שסיפרת לי פעם על שיטות חקירה? על כך שמי שפחות אוהב ידבר ראשון? בוא נראה כמה אתה אוהב את גבירתך, תשתוק". ורצית לומר שאותה אתה אוהב, אבל את האדון אתה שונא וסביר שתדבר ראשון, אבל שתקת.
היא נסעה ונסעה. לשום מקום. שותקת. עברתם את יפו כמה פעמים ושוב הטיילת והים. פעם לקחת בחורות לדייטים חרמניים בים. היום זה נראה הזוי. הדיסקים התחלפו בשתיקה, המוזיקה שאתה אוהב, המכונית שלך (להפעיל ולקרוא)
היא הקשיבה ויכולת לראות איך גלגלי המוח שלה עובדים, כל כך היית רוצה לדעת מה היא חושבת עכשיו. עליו, עלייך. מה חושב האדון האכזר, מה חושבת גבירתך, שפעם היתה כה רכה ואוהבת. מה גרם לה לפתע להיות כל כך קשה? קרה ומרוחקת? הרי רק לפני שבועות היתה עוטפת אותך באהבה. היא לא מבינה מה אתה עושה למענה? היא עדיין חושקת בך? השעות עברו בשתיקה. ברבע לחמש היא נכנסה לסופר שכונתי וזרקה לך שמן תינוקות כשחזרה, "תיקח את זה איתנו, חור", אמר האדון.
נכנסתם לפאב, שהפעם היה ריק מאדם. הברמן עמד ליד הקופה ומיהר לסגור אותה כשנכנסתם. "שלום, גבירתי", אמר ונשק לידה, "כבר חשבתי שלא תגיעו". הוא קרא לה "גבירתי" ורק על זה לבד מגיע לו עונש מוות. אתה תכף תראה לו של מי היא.
"שניכם בעניין? שניכם מוכנים להלחם ומי שינצח יזכה לשרת אותי?", היא שאלה בקור. הסתכלת לו בעיניים וראית שהוא באותה דרגת ריגוש שלך. התחרות ריגשה אותו לא פחות מהזכייה ולא מגיע לו, הוא בכלל לא יודע מי היא, הוא בכלל לא שרת אותה, הוא לא מכיר אותה כשהיא עצובה ומטורפת, צוחקת, גומרת בשרשרת וילדה קטנה ומשתוללת. הוא בטח לא אוהב אותה ולא הקריב כמוך. "כן, גבירתי", עניתם שניכם.
"יופי, עבדים", אמר האדון, "חשבתם שיהיה קל? חשבתם שאתן לכם לריב כמו שני גברים? חה. הצחקתם. תתפשטו ותמרחו בשמן התינוקות", ציווה. לא הבנת. מה המטורף הזה רוצה עכשיו? למה אתה צריך להתפשט ליד עוד גבר? אבל התפשטת ונמרחת. גם הברמן. "לא כך, על כל הגוף, גם הזין והתחת", אמר האדון והביט בשניכם בביקורתיות. עכשיו הייתם מרוחים. השנאה שלך הפכה ללבה, הרצון לזכות בה לזעם מלובן. מה צריך לעשות עכשיו? התשובה לא אחרה לבוא.
"עכשיו, כלבים, אלה חוקי הקרב. אסור להשתמש בפה, אסור להשתמש בידיים. רק ברגליים ובשאר הגוף. מי שיעלה על השני וכמעט יחדור לו לתחת ליותר זמן, הוא המנצח בקרב הראשון". מה??? מה??? עכשיו אתה צריך להגיע לו לתחת? הם השתגעו לגמרי? אתה רוצה ללכת מכאן. אתה רוצה ללכת ממנה. שיזכה הברמן. יש גבול לכמה האישה הזאת תתעלל בך. איך היא מרשה את זה? מה היא כבר עשתה שהאדון הזה יכול לסחוט אותך כך? אתה מביט בה ושוקל אם ללכת, להשאיר אותה כך שתשלם בעצמה על השד יודע מה. "רוצה לומר לי משהו, אמסטף?", היא שואלת ולדקה אתה שומע את האהבה והרכות שאתה מכיר. "כן, גבירתי, בבקשה תסבירי לי למה אני עושה את זה, למה יש לו כוח כזה עלינו?".
היא שותקת ומהססת. בסוף היא לוחשת לך באוזן "כי הוא ראה אותי הורגת מישהו בשתי ידיי. רוצחת. מישהו שהגיע לו".
היא לא צריכה לומר יותר דבר. אתה מאמין לה. אתה יודע מי היא ואם היא אמרה שהגיע אז הגיע. אתה לא תלך. אתה תעמוד בהכל, אתה תזיין ותהיה מזוין. הכל בשביל הגבירה הזאת שלך, האישה הכי מטורפת שפגשת בחייך. האישה שאתה רכושה.
"אני מוכן", אתה אומר ומרגיש כמו בקרב כלבים אמיתי. עכשיו אתה כלב השמירה שלה ואתה תעשה מה שצריך כדי להביס את היריב.
אתם מתנפלים אחד על השני. אתה רוצה לנשוך ולקרוע, אבל אתה לא יכול, אז אתה משתמש בכל מה שלמדת אי פעם בקרבות אגרוף על הרגליים. שניכם מתגלגלים. הוא לא פראייר. שרירי כמוך. חזק. נותן לך פייט. אתם מחליקים זה על גופו של זה, מכאיבים, זין נתקל בזין, זין בחור תחת, אבל שוב נפילה. האדון שלך מגורה, על גבירתך אגלי זיעה. אתה רואה כמה היא מרוגשת, היא מתנשמת בכבדות, קצת אדמדמה, כמו אחרי שאתה יורד לה שעה. אתה יודע שזה מוזר אבל נראה שתכף היא גומרת, רק מהקרב ובמקום להתעצבן, אתה משנה את תנוחות גופך כדי שהיא תראה את השרירים עובדים כשאתה נלחם בו, כדי שהיא תתגרה ממך כמו פעם, באהבה. אתה כל כך שקוע במחשבות עליה ועל הקור החדש שלה ועל איך הגוף שלך נראה בשבילה, שבלי שתשם לב, הוא שוכב עלייך שלושים שניות ופתאם אתה מרגיש את הזין שלו על חור התחת שלך, כמעט חודר.
"עצור!", אומר האדון בריגוש, "הקרב הראשון נגמר. נקודה לטובת הברמן ועכשיו מתחיל הסיבוב השני. סיבוב הירידה. כל אחד מהכלבים יקבל עשר דקות עם הרגליים של הגבירה. ינצח בקרב זה שהיא תגמור ממנו יותר פעמים". הוא הולך לגעת לה בכפות הרגליים? הן שלך! רק שלך! אתה שוב רוצה להרוג אותו, אבל יודע שאין ברירה ותכנע. בקרב הזה אתה תנצח. אין סיכוי שלא. אתה הרי יודע מה בדיוק מענג אותה.
המשך יבוא
