את הסילבסטר אחגוג בברצלונה עם משפחתי.
המזוודות כבר ארוזות וברגע האחרון, אצרף להן את הלפטופ.
הייתי מעדיפה לחגוג את הסילבסטר בדרך הרבה יותר רומנטית,
בשילוב מופלא של תשוקה, כאב ועונג,
אבל אם יש משהו שאני רוצה לכתוב לעצמי כשיעור לחיים מהשנה הזאת,
זה משהו שאנאיס נין היקרה, אמרה הרבה יותר טוב לפניי
http://media-cache-ak0.pinimg.com/736x/b8/81/da/b881daf57ecca9b1386289baad0f0423.jpg
ראיתי את התמונה+הציטוט הזה ונזכרתי במשהו שכתבתי עליה לפני 8 שנים. השתנתי קצת בשנים אלה:
על אנאיס ודראמות
פורסם לפני 8 שנים ב - 13 באוגוסט, 2005 בשעה 22:16
Ordinary life does not interest me. I seek only the high moments. I am in accord with the surrealists, searching for the marvelous." from The Diary of Anais Nin, Volume One 1931-1934
אני אשה דרמתית. החיים הרגילים - רגילים לי מדי ואם אין דראמה כנראה שצריך לייצר אחת. אולי בגלל זה אני כל כך מעריכה אשה אחת, שכתבה הרבה יומנים, ספרים אירוטיים ומאמרים ספרותיים וידעה איך להכניס דראמות לחיים שלה. בין השאר, היא היתה המאהבת של הסופר הנרי מילר (סקסוס, נקסוס וכו`) ושל אשתו, ג`ון. משולש אהבה סוער שתועד בסרט בינוני אך אירוטי.
קראו לה אנאיס נין והיא היתה שרמוטה גדולה, סופרת בינונית, דו מינית והרפתקנית. הכתיבה הכי מופלאה שלה היתה ביומניה. האירוטיקה היתה חייה והיא הביטה בעולם כילדה מופתעת המנסה לגנוב כמה שיותר ממתקים משקית ההפתעות. לפעמים בא לי לקרוא לה, לעלות אותה באוב ולומר לה "יה חתיכת זנזונת, איך העזת למות לפני שהכרנו? היינו יכולות להיות חברות הכי טובות או גבירה ושפחתה". אבל היא מתהפכת על משכבה ולי יש חברות טובות משלי ולא פחות מכך - דראמות.
יש אנשים שרוצים שהחיים שלהם יהיו כקו ישר - בלי עליות ומורדות, רק שיגרה מבורכת. אם אני אחיה יומיים בקו הישר הזה, אני ארגיש מתה, אז כשאין דראמה אני מייצרת אחת ורצוי שהיא תהיה סקסית".
***
שמונה שני אחריי, פלוס שני ילדים, מינוס נשלטת או עבד, חיי עדיין במלאים דרמות, רק שהיום אני יותר מבינה את הצורך בשלווה, בשקט, במשהו שעושה לי שמח, בלי לעורר סערות קשות, מטלטלות. אז הנה אנאיס, תהיי היכן שתהיי - אני מוכנה ללמוד ממך גם את השיעור הזה. אסטה לה ויסטה בייבי ונפגש בשמחות.
ולכם, שתהיה שנה אזרחית מאושרת, מלאה באהבה, תשוקה ושמחות ושכל הדרמות, יהיו רק כאלה שעושות לכם טוב בלב.
