לפני 10 שנים. 29 במרץ 2014 בשעה 17:04
אחרי תקופה ארוכה של לא, הבנתי שזאת אני ולא הם. לא הייתי באמת פנויה רגשית לכלום, אז עזבתי ועסקתי בחיים האמיתיים שלי. חברים וניליים, משפחה, שלוש פעמים בשבוע לימודי קארטה וקרב מגע, עם מורה שהיא כוסית על ושולטת בנשמה (חמודה שכמותה, יודעת להוציא ממני לוחמת, בלי לתת לי לרגע להבין כמה היא יותר חזקה), פעמיים צעדות ליד הים, נשימה עמוקה, חבר טוב חדש ותובנות חדשות על החיים שלי, החברים שלי ועל שליטה, אחרי כל אלה, זכרתי לעדכן כאן שאני סגורה לרגל שיפוצים ודווקא אז, דווקא כשויתרתי על הסיכוי למצוא את כל מה שרציתי בגבר אחד, הוא בא. וזה כל כך טרי, שמוקדם מכדי לכתוב על זה משהו אמיתי, אבל אני מחוייכת, מאד. מצד שני, אולי זה בגלל שהשמאלית שלי התחזקה מאד לאחרונה. מדהים כמה קווי דימיון יש בין קארטה וקרב מגע לשליטה. והשלום, אכן מתחיל בתוכנו.
