בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני בקטנה

לפני 5 שנים. 22 במרץ 2015, 14:47

הוא מביא לי כאפה לפנים. אני על הכורסא והוא עומד מעלי פותח את החגורה ושולף.

בא לי לרצוח אותו, כשהוא לא מדייק בכאפות, זה כואב לי בנזם ולקח לו שבועות להחלים.

מסתכלת עליו מלמטה, בא לי לנשוך לו את הזין כנקמה.

הוא דוחף לי את הזין לפה לקצת, מוציא ומצליף לי בפנים.

כזה נקי וריחני, שונאת אותו יותר, הוא יודע שאני אוהבת כשהוא מסריח.

הוא מודיע שהיום יהיה קצר, קטנטונת.שבאתי למצוץ וללכת. תיכננתי לגמור היום, ועוד שניה אני במחזור, ובא לי לרצוח אותו,

בניתי על סקס. כמעט עושה פרצוף מתחנן אבל הכעס מבריק לי את העיניים שאני נועצת בו מלמטה.

הוא מושך לי את החולצה למטה, וגם את החזיה שהשדיים יהיו חשופים והוא מציק לי בפטמות. חם לי,

החזייה לא נוחה לי, החלון סגור ואני מתה לאוויר. הוא ממשיך עם ההצקות והפטמות שלי שורפות, ואני כועסת.

הכלב בוהה מהצד ואני שונאת את זה.

אני מתקרבת לזין שלו יותר ויותר למרות ההצלפות בפנים. הריח שלו מבצבץ מתחת לסבון המיותר, הוא מקלל אותי, חסר מעצורים כמו שרק הוא יודע.

סוף סוף הוא מקלל אותי.

אני כבר לא כועסת, בולעת לו את הזין בלי רשות. מאוהבת.

 

גבר גבר עדין​(שולט) - כמה מחרמן... את כותבת נפלא
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י