אני בקטנה

הרבה זמן לא בישלתי.

בפחון ההרמטי בו אני מתגוררת, לבשל עולה לי בשבועות של ריח תבלינים בסדינים.

הבוקר, אחרי הפילאטיס, החלטתי לאכול בריא ובישלתי שיט כל שהוא, ברוטב סויה.

גם כן בריא.

היה בקבוק יין פתוח אז הכנסתי גם יין לרוטב,

ואם כבר יש יין בחוץ, לגמתי כמה לגימות. באמת שלא היתה לי ברירה.

11 בבוקר ואני בבית שיכורה.

אתמול, אחרי הרבה זמן בלי, הוא דיבר איתי.

הרבה זמן לא רציתי להתראות איתו כי הוא לא מוכן להתנשק איתי, אפילו לא קצת.

מה, אתה זונה שאתה לא מוכן להתנשק?

זה אינטימי מדי, הוא אומר,

הלב שלי נשבר כי הוא יודע שאני מאוהבת.

לא רוצה לישון איתו, ולא רוצה כפיות, גם לא לבהות ביחד בתקרה כשהראש שלי על החזה שלו אחרי סקס מיוזע,

לא צריכה את הכינויים המתוקים שהוא מדביק לי ולא את הלטיפה בראש והבטחה שיהיה בסדר, בלי שאמרתי כלום,

רק כי עננה קטנה חלפה אצלי בעיניים לרגע, עננה שחוץ ממנו אני לא חושבת שיש עוד מישהו שיודע לזהות. 

אני לא בטוחה אם זאת אהבה או חולשה, כי גם בלעדיו אני מסתדרת מצוין.

הוא משפיל אותי במידה הנכונה. הוא יודע שאצלנו זה לא הכאב, זאת ההשפלה.

שמות החיבה שהוא ממציא לי, מבשרים לי שתיכף נתחיל, אני לא בטוחה שהוא מודע לדפוס הזה שלו וזה גורם לי לחייך בעליונות. זה מעצבן אותו, אולי הוא תוהה אם אני מודעת לדפוס החצוף הזה שלי? אני מחייכת הרבה, גם כשאסור.

ואז אחרי שסיימנו, ואני לא יכולה לשכוח כמה אני זונה שרמוטה שלו ורק שלו, ואת כל מה שמגיע לי שיעשה לי, ומזמן כבר קשה לי לחייך, הוא שוב קורא לי במתיקות כדי לסגור את ההשפלה בקריצה. זה תמיד מפתיע אותי, הטוויסט החמוד, למרות שאני כבר אמורה לדעת. אני מחייכת בלב עד לפנים והפעם מותר.

אחרי שאתה מכאיב לי, אני רוצה נשיקה. אני רוצה אותה לפני, אני רוצה אותה אחרי ואני רוצה אותה תוך כדי.

זה הדבר היחיד שהוא לא מוכן לתת לי, ואני כבר רגילה.

בשבילי, ארבעה חודשים זה שיא. מ2012 לא שרדתי עם אף בן-זוג.

איזה ארבעה חודשים. חודשיים.. ובטח שלא בקשר רציני.

ואז הגיע גיא.

בחור מוכשר. איכותי, מוצלח בתחומו. קריירה פלוס לימודים פלוס כלב פלוס דירה בכרם.

דקה מהים.

לבד, בטח שלבד.

והוא, רצה אותי.

ארבעה חודשים שלמים.

רצה שאישן איתו, שאוכל איתו, שאצא איתו לשתות ושאכיר את אחותו.

רצה כפיות, טיולים עם הכלב וגיחות לצפון בסופי שבוע.

ארבעה חודשים שאני מחכה למכה.

אני, הסטודנטית הנצחית שחיה חיים בינוניים, שורדת ממשכורת למשכורת בפחון שאני טורחת לנעול כל בוקר,

כשרכבת הרים רגשית זה הדבר היחיד שיציב אצלי.

אין מה לומר, הופתעתי.

בהתחלה היה טוב, ואז מוזר, קצת מנוכר. בדיוק כשנרגעתי הגיעה המכה.

הוא לא יודע איפה בדיוק לשים את האצבע,

זה לא שאני רעה! אני טובה, ונהדרת. אני סקסית וחכמה ומצחיקה. בטירוף.

אבל, משהו שם...

בקיצור, פיטר אותי, לפני שיצטרך לשלם לי פיצויים.

לא הופתעתי מאוד, אני כבר רגילה,

פשוט צריכה למצוא את האחד שלא מחפש את "זה".

כי אני לא זה. כך אומרים לי כולם.

לקחתי את זה בקלות, למה לעשות בעיות ולהיות כבדה ?

לבסוף אגלה, שהיה לי קשה. 

תקופה קצת בכיתי, קצת בהיתי, קצת תהיתי, ונגמר.

והמשכתי במסע אל הלב האוהב.

אחרי שלושה חודשים, גיא מתקשר.

אחרי קצת שכנועים וחיזורים, אנחנו נפגשים. פסח. יין. שותים ושותים וממשיכים אליו. 

כמה שהתגעגעתי לכלב שלו!

אנחנו שוכבים.

בארבעת החודשים הראשונים, חוץ מכמה הברקות, היה לנו סקס דיי בינוני. ואז לא היה סקס בכלל.

יש לנו ליבידו שונה, תירצתי לעצמי ולו.

הפעם היה סקס.

הוא ירד לי שעה ולא הצלחתי לגמור. הזדיינו בלי קונדום, וכשגמר בחוץ, ליקקתי לו את הביצים ודחפתי לו אצבע לתחת,

להעצמת החוויה.

הייתי שיכורה אז נרדמתי ישר. 

למחרת הסתבר שהוא רוצה לחזור.

הייתי אדיוט, נבהלתי, תני לנו עוד צ'אנס! אני מבטיח להשתנות.

יאללה, זורמים. יצאנו שבועיים וחתכתי את זה. כנראה שגם מצידי, זה לא היה לגמרי זה.

התכתבנו קצת מילות פרידה מאוחרות אחרי שנפרדנו.

הסתבר שהוא התאהב בי. כך הוא לפחות אומרג.

זה הפתיע אותי, שאלתי מתי זה קרה.

בפסח כששתינו יין ואז המשכנו אלי.. והרגשתי פתאום כמה היית חסרה לי וכמה הייתי אדיוט שסיימתי את זה.. והסקס איתך היה מדהים באותו לילה והיה בו משהו שלא הרגשתי הרבה זמן.. הרגשתי שאני מתאהב בך.

חשבתי לי, איזה בחור רגיש. כל זה מאצבע בתחת ?

בא לי לעשות אהבה.

הכרתי אחד, יפה ברמות.

לא בא לי שהוא יפסיק לדבר כדי שיהיה לי תירוץ להסתכל עליו.

שכבנו בדייט הראשון. הוא נשאר לישון כפיות עד הבוקר.

מאז האינטימיות ברוורס.

אני מזדיינת מלא מהצד.

כשאני אומרת לו מה לעשות במיטה, הוא עושה את זה. להחזיק אותי, לרתק אותי, להרביץ לי, להכאיב לי עם השיניים, הציפורניים..

מצידו הוא הכי אוהב לחנוק, אבל ממש. דווקא את זה הוא הכי פחות עושה, כי זה בא ממנו ולא ממני.

אני חושבת שהוא נבהל כשאני מרטיבה בטירוף מהחניקות שלו.

זה אומר שמשהו דפוק אצלי וכנראה גם אצלו.

הקודם שלי היה ממש סדיסט, וסקסי וגברי.

אני עדיין אוהבת אותו.

כשהוא היה עדין איתי פתאום, התבלבלתי, אחר כך הבנתי שככה הוא מביע רגש רך, הזבל החמוד (שלא) שלי.

אני רוצה שהחדש ידפוק אותי בלי לדפוק חשבון.

שיזיין אותי כמו כלבה, כמו זונה, כמו שפחה מוכה.

אז אני אדע שאנחנו עושים אהבה.

הסקס היה ונילי לגמרי. הוא ממש נהנה כשליקקתי לו את הפטמה ולחצתי,

אבל כשנשכתי לו את השפה הוא כבר נרתע.

הבנתי, זה לא הקטע שלו.

הכרנו בבר, בערב שכרות מטורלל, ומאז לא הפסקנו להתנשק, להתלטף, להתחבק, להזדיין, לדבר, להחזיק ידיים.

הסקס היה ונילי לגמרי, אבל הוא היה מטמטם. ואינטימי. וגמרנו ביחד.

כמעט ורציתי להתחיל לקרוא לו "מאמי", והמאמי שלי התנדף.

פשוט נעלם. כאילו כל זה לא היה, כאילו כל זה היה חסר חשיבות בחייו, בחיי.

עכשיו תגידו לי שהוא לא פאקינג סאדיסט.

אז הוא בא אתמול, ואני עצבנית, ואני בדכאון.

הוא היה חרמן אבל הייתי חייבת פורפליי מילולי. דיברנו, על סתם. ועל למה אני עצבנית ובדכאון.

צחקתי- היי, הוא הצליח להצחיק אותי למרות הדכאון!

הוא ביקש להישאר לישון. ידעתי שזה לא יקרה כי שנינו גרועים בלישון עם אנשים,

אך המחווה חיממה.

הוא הביא איתו בירה, אחרי ששלח לי מהדרך את ההודעה הידועה: "בירה או יין?"

-היה סשן, היה סקס. דיבורים וצחוק ושוב סקס. ושוב סקס.

לא בא לי לתאר מי עשה מה למי, רק לחדד נקודה: מגיע לכל אחד\ת מאיתנו שיתייחסו אליו יפה.

גם אם אתה שולט, או את, הביץ' שלך הוא בסוף.. בן אדם, או בת אדם.

אני אוהבת כשמתייחסים אלי יפה, למרות שאני אוהבת אלימות והשפלה. וכן, זה יכול לעלות בקנה אחד.

אני אוהבת להתייחס יפה למי ששולט בי, ולשמוע ולהכיר את הצדדים הפגיעים וה"חלשים", האנושיים.

ובסופו של דבר, זה תורם לאינטרסים של שני הצדדים.

הכי לא מתאים לי להשתפך פה ככה על הבוקר, ובכלל לכתוב פוסטים מתחסדים,

אבל עם התכנים שאני מקבלת פה בהודעות לפעמים.. זה הרגיש לי נחוץ(:

אני חובבת אלימות פשוטה. אביזרים פחות מעניינים אותי.

אין כמו כאפה מתלבשת בפנים, להגדלת אלמנט ההשפלה.

פשוט תוריד לי כאפה. מבטיחה לא לבכות. ולהישאר.

אז הוא מרביץ לי תוך כדי, (הסקס, הסקס) והפעם מתמקד בישבן.

כשהוא מזיין אותי בדוגי, מחזיק  בצוואר, בשיער, אני מתה מהאושר

והוא מפליק לי בלי סוף. אבל באמת בלי סוף. עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת ..

כל מכה יותר שורפת ופחות עוברת, ואיך לעזאזל היד שלו לא נושרת, אני מסתובבת להציץ-

הפרצוף שלי נדחף לקיר, כל היד שלו מועכת לי את הפנים, הזיון מתחזק, הוא מקלל ומאיים ושואל שאלות רטוריות משפילות ומחרמנות,

אני שומעת מרחוק את עצמי מייללת, אבל הכל מתגמד.. היד שלו, היד.. והטוסיק שלי רחמנא לצלן..

זה לא נגמר!

למחרת, אחרי שזה נגמר, ואני בבית אחרי מקלחת מול המראה, אני קולטת את הסימן. מפואר.

אני מתה על סימנים. אני בעננים. לסוד הפרטי שלי יש נוכחות גדולה על התחת שלי, וזה מדליק אותי ממש.

כשאנחנו שוב מתראים, אחרי הסשן בשלב הדיבורים, אני מראה לו את התמונה.

ברור שתיעדתי את המראה, התרגשתי כל פעם מחדש להציץ בתמונה, נזכרתי בו, בעוצמה, בשליטה, בכל מה שהיה שם בכלל.

הוא מרים גבה- אז מה את מתכוונת להתלונן עלי למשטרה?!

כשהוא קלט שאני סיד, הוא קרץ. זאת היתה בדיחה, אחרי שהוא נרגע.

זה באמת מה שאתה חושב עלי?!

בנזונה.

מה אני אגיד לכם, תמיד הייתי נשלטת, גם לפני שידעתי את זה.

בסקס ונילי מזדמן, אהבתי כשפתאום איזה אחד אמיץ, או חוצפן, היה תופס לי בשיער, או בגרון, או בפרצוף, או..

עד שקלטתי, אני נהנית מאלימות. אני נהנית כששולטים בי ומכניעים אותי. פיזית, מילולית.

אז פגשתי לי דום, גברי וגדול, דיי בהמה אבל עם ראש, ערס-פואטי, השילוב המנצח. לקשר פתוח כמובן.

היה דיי הראד קור לתקופה. הקפצות פתאומיות, אני מתייצבת לסשנים של אלימות ברוטלית ופשוטה, ללא עזרים נלווים.

היה כיף, ואז פשוט היה.

לפני סקס ונילי מזדמן פגשתי אחד. בבר. הוא אמר שהוא רוצה לאכול אותי ונעץ מבטים בכפות הרגליים שלי.

ונילי או לא, מזדמן או קבוע, חייתי או אינטימי, אני צריכה סקס. היה איתו אחלה סקס וזו היתה תחילתה של יזיזות מופלאה.

כנועה שכמותי, תמימה שכמותי, לא קלטתי שהוא עבד, זונה, כמוני.

לאט לאט הוא נחשף: מסתבר ששני נשלטים, מתבזבזים זה על זה בסקס ונילי (משובח).

איך זה קרה זאת לא אדע, איך שהוא נהייתי המלכה, המפקדת שלו, השולטת בו. הוא נדרך, נסטר, הוכה, הוצלף, ליקק ואף הושתן. 

את האמת? נהניתי מזה. מדי פעם לבקשתי התחלפנו, אבל רב הזמן- הוא היה הזונה שלי.

חלף הזמן ואני מקבלת הודעה מהדום. היי, הוא עוד קיים. והוא רוצה אותי אצלו עכשיו.

הוא בעיקר חרמן ופחות בענין של סשן, אני קולטת איך שאני נכנסת אליו. ההשפלה בדם שלו ולכן הוא נותן לי קצת סטירות, קללות.

אחרי פור פליי עדין אני עליו, אמורה לעשות את העבודה כשהוא שוכב לו מתחתי כמו נסיך ענוג. שקט.

אני רוכבת ואני באטרף. הוניליות הזו לא באה לי בטוב, אני צריכה גבולות, אני צריכה שיעמידו אותי במקום, אני צריכה שיכניעו אותי,

לפחות איזו יריקה. הוא ממשיך להיות שקט, אני ממשיכה לרכב ואני באטרף.

הוא שוכב מתחתי בשקט, ידיים פרושות לצדדים, כאילו הוא צף על פני המים.

שקט, והאויר חם. אני רוכבת ואני באטרף.

נפלטת לו גניחה.

התפלקה לי סטירה.

נחשו מה קרה אחר כך.

הוא מביא לי כאפה לפנים. אני על הכורסא והוא עומד מעלי פותח את החגורה ושולף.

בא לי לרצוח אותו, כשהוא לא מדייק בכאפות, זה כואב לי בנזם ולקח לו שבועות להחלים.

מסתכלת עליו מלמטה, בא לי לנשוך לו את הזין כנקמה.

הוא דוחף לי את הזין לפה לקצת, מוציא ומצליף לי בפנים.

כזה נקי וריחני, שונאת אותו יותר, הוא יודע שאני אוהבת כשהוא מסריח.

הוא מודיע שהיום יהיה קצר, קטנטונת.שבאתי למצוץ וללכת. תיכננתי לגמור היום, ועוד שניה אני במחזור, ובא לי לרצוח אותו,

בניתי על סקס. כמעט עושה פרצוף מתחנן אבל הכעס מבריק לי את העיניים שאני נועצת בו מלמטה.

הוא מושך לי את החולצה למטה, וגם את החזיה שהשדיים יהיו חשופים והוא מציק לי בפטמות. חם לי,

החזייה לא נוחה לי, החלון סגור ואני מתה לאוויר. הוא ממשיך עם ההצקות והפטמות שלי שורפות, ואני כועסת.

הכלב בוהה מהצד ואני שונאת את זה.

אני מתקרבת לזין שלו יותר ויותר למרות ההצלפות בפנים. הריח שלו מבצבץ מתחת לסבון המיותר, הוא מקלל אותי, חסר מעצורים כמו שרק הוא יודע.

סוף סוף הוא מקלל אותי.

אני כבר לא כועסת, בולעת לו את הזין בלי רשות. מאוהבת.