ספר שתלטן :)

תמיד אחרי הגשם הראשון אני יוצא החוצה נותן לריח המיוחד הזה שבאויר לעטוף אותי, ממלא את הריאות בנשימות עמוקות כאילו מנסה לתפוס עוד זיכרון. הריח הזה זה אחד הדברים האהובים עליי, כל נשימה זורקת אותי לזיכרון רחוק על הילדות בפריפרייה או גיל המרדנות שהעברתי בהרי ירושלים . כאילו בנשימה הראשונה שוב אני מצליח לטעום זיכרון מגיל 6, נשימה שנייה אני נזרק בעוצמה לגיל 16 .וככה כל נשימה טומנת בתוכה זיכרון נעים יותר נעים פחות, אבל זאת תמיד חוויה להיזכר באותן הרגשות. כל זיכרון כזה מעלה לי חיוך קטן על השפתיים.

כבר בתור ילד הרגשתי שונה מכולם, אני זוכר שבגיל 6 היה לי חבר מעצבן סכסכן כזה עמדנו על חומה בגובה 2 מטר ופשוט דחפתי אותו למטה . כבר אז ידעתי שמשהו בי מקולקל , במהלך השנים מוצא את עצמי מנסה לתקן את הנפש ״השחורה״ הזאת , כאלו שאם אהיה טוב זה יסב לי אושר בצורה לא מובנת כל שהיא . כשכולם היו קמים בבוקר בשמחה אני תמיד הייתי קם עצבני שנאתי את הבוקר שנאה גדולה, תמיד קישרתי את האהבה שלי לילה לרוע שכביכול תמון באישיות שלי . תמיד אהבתי לראות איך כואב למישהו , ועצם העובדה שהכאבתי לאחר גרמה לי עונג מטורף. הרגשת הכח המטורפת הזאת זה משהו ממכר יותר מהסמים הכי מטורפים שיש, סוג של אלוהים רק בקטן .היום אני מבין למה  אני אוהב את הלילה כל כך כי רק בחושך אני מרגיש שלם עם האפלה בנשמה שלי כאילו בחושך לא יכולים לראות בנבכי נשמתי ואני מרגיש שלם עם עצמי .

תמיד אהבתי לראות בעצמי אדם אינדיבידואל חושב, מישהו שמחפש את הנתיב שלו בחיים ואם צריך מושיט יד לעזרת חבר. אף פעם לא דגלתי במסיכות וצביעות , תמיד אני אומר את מה שיש לי בלב גם אם זה מסכן אותי או יקלקל לי בצורה כל שהיא. אירוני שאני מוצא את עצמי מסתתר מאחורי פרופיל באתר אינטרנט . החיים לימדו אותי לא פעם שכל מה שתגיד שלא תעשה יקרה לך,חלומות לא מתגשמים סיוטים כן. אני חושב שעם ההתבגרות בגיל גם קיבלתי איזו שהיא הירגעות בנפש, הרבה יותר ממוקד ויודע מה אני רוצה. למדתי כבר לקבל את עצמי ולהיות שלם עם היתרונות החסרונות והכי חשוב לאהוב את עצמי . ולמרות כל זאת אני עדיין מוצא עצמי שטלטן וקטנוני לפעמים , אולי גם זה יעבור עם הגיל .

הכי שונא את הימים האלה אחרי לילה שהשינה נקטעת לסירוגין , תמיד אני מוצא את עצמי קם עם כאב ראש נוראי שמזכיר לי תקופה אחרת . מקרטע בעודי מנסה להתארגן מדדה למקלחת מתלבש בחוסר חשק ויוצא לראות את אנשי הבוקר המאושרים בדרך לעבודה נדלקת לי הנורה של הדלק באוטו , אני חושב לעצמי נו מה אין כמו להריח אדי בנזין על הבוקר לשבור את כאב הראש הזה פותח את החלון בחוץ בחום של 40 וכמה מעלות וריח של מפעל לקים עומד בחור ממוצא חבר העמים בסרבל ירוק שרק מדגיש כמה הוא לא אחרי צבא וזאת לא העבודה מועדפת שלו, פרצופים חמוצים על הבוקר אני יכול להסתדר עם אלה שמחייכים אני לא מסתדר מחליפים אמצעי תשלום אני מסיים לתדלק וממשיך לעבודה עם המסכת אל תדברו איתי לפחות עד שעה 14 בסוף השנה הבאה   תחנה לפני אחרונה בבית הקפה השכונתי שלי מקום מבצרם של כל המי ומה בעיר קונה כרגיל אספרסו קצר בנגיעת חלב וסוף סוף מגיע לעבודה יש תמיד הרגשה כזאת מוזרה של שמחה כשאני נכנס כאילו חושב לעצמי הגעתי לעבודה ועכשיו אני יכול לנח עד שמסיימים , אבל בימים כמו ימים כאלה תמיד יהיה חייב לבוא מישהו שילעס לך את המח ויגרום לך להתחרט על הציאניד שהשארת בבית ולא שמת לו במקום בקפה . בבקרים כאלה אני בדרך כלל מהמר עם עצמי בראש מי מהכוכבים יגיע לטחון לי את הראש כמו פולי קפה איכותי אני לא מספיק לסגור את המחשבה הזאת במגרה וכנראה שהעולם משדר לי כמה חרא של בן אדם אני ונחום נכנס פנימה האמת בחור די בסדר מלבד שהוא בן 67 שחושב שהוא בן 17 וחצי מהשיחות כוללות ביטויים מינים מופשטים על הפרטנריות מרקודי העם או מחדר הכושר ,או בעצם מכל מקום שהוא נמצא בו הוא מרגיששהוא מתת האל למין הנשי וכל בחורה נופלת לרגליו מתפתלת ומתחננת לטיפה של צומת לב אני זורם עם הסיטואציה כי אם הוא אומר מי אני שאתווכח בחצי השני אנחנו עוברים לקורס מזורז כל מכונאות רכב למתקדמים ובגלל שנרשמתי לפני התאריך האחרון קיבלתי את הקורס כולל טיפים לשיפוץ ביתך, בהיותי אדם "קליל" גם את המשוחה הזאת אני גומע ביאוש טוטאלי כאילו מחכה שיכנס שודד אל החנות ואיך שהוא כדור יפלט וישחרר אותי מהאורגית אונס שעושים לי על התודעה מציע לו כוס קפה ואנחנו מתחילים לעבוד , כמובן רק אחרי שעברתי למצב טיסה וכל שהכישורים המוטוריים מבצעים ,הנהון, חיוך מילה מאחד המשפטים בתוספת סימן שאלה, כאילו לא מבין ושוב הנהון חיוך, נחום הולך ואחרים מחליפים אותו אני כמיואש כבר חושב שהיום הארור הזה לא יגמר אני לאבחורשלבוקר וגם לא של הצהרים עושה עם עצמי עסקה לא מסתכלים בשעון לאמסתכלים בשעון ואז אני מסתכל בשעון ועוד חצי שעה נגמר היום סוף סוף הפרפרים מציפים אותי ומתחילה ההרגשה שקיבלתי הזדמנות שנייה סוף סוף אוכללשבת ערום בסלון כמו שאני אוהב לדחוף ידלזין ולגרד מתי שבא לי בלי להיתפס כסוטה   והכי חשובמהכל שהלילה שלי רק מתחיל כיבנינו בלילה מתרחשים כל (הק)סמים 

התחלתי ללמוד בשוקי זיקרי והדבר הראשון שהבחנתי בו היה בבחינת אחד הדברים היותר יפים שראיתי עד אותו היום שיער גזור קארה קצר בלונדיני עם פאנלים חומים יש שיגידו שזה טיפה פרחולי אבל בשילוב עם גוף "קומפקטי" וטוסיק שמרוב שהוא לוהט אפשר לטגן עליו ביצי עין  תפסתי אתעצמי בהרבה הפסקות מזיל עליו ריר אפילו פעם או פעמים דיברתי עם היקום מבטיח שאם הוא רק יתן לי לזיין את המלאך היפה הזה פעם אחת אהפך בין רגע מהערס השטחי שאני למינימום אמא תרזה גרתי באותה תקופה אצל משפחה בהתנחלות באיזור השומרון וכל פעם שהייתי חוזר מתל אביב הייתי עוצר במחסום לשעבר ומעלה טרמפיסטים מיוזעים לאוטו אני זוכר את היום שראיתי אותה מחכה שם בטרמפיאדה לבושה בסטרפלס מחצלת שמבליט את החזה הזקור והסקסי שלה ומכנס גינס נמוך שנחתך לה בקו האינסטלטור היא עלתה אל האוטו וכאילו הרגשתי שהיקום מקשיב לי כאילו אומר לי תודה על כל הפעמים שהעלתי נוודים מיוזעים ישירות אל תוך הבועה הסטרילית שלי כאילו הוא מקשיב לכל אותם תחינות סקס מיואשות בהפסקה בין שיעור לשיעור התחלנו לדבר במהלך הנסיעה ולא רק שהסתבר לי שאנחנו גרים באותו הישוב אלא שהיא גרה בית מעליי קבענו להיפגש יותר מאוחר בערב החלפנו טלפונים הלכתי הביתה מהרהר מה הסיכוי שדברכזה יקרה אני זוכר איך התרגשתי באותו היום הרגשתי כאילו נתנו לי מתנה ליומהולדת של 10שנים רצופות בערב צלצלתי קבענו להיפגש בבית שהיא עושה בו בייבי סיטר אני זוכר שהגעתי לשם ולא הצלחתי לדבר השפתיים נדבקו לי אחת לשנייה ואם הצלחתי לשחרר מילה היא הייתה קשור לסיטואציה כמו אבשלום קור במסיבת אסיד אבל גם היא התרגשה וכל הלח נבלע בסיטואציה היא הוציאה אותי למרפסת אחרי שהילדה נרדמה היו להם שני נדנדות תלויות על העץ שלהפרגולה ישבתי בנדנדה חשבתי שהיא תשב בנדנדה לידי אבל היא באה והתיישבה עליי הריח שלה ביחד עם הרוח הקרירה של אמצע נובמבר בשומרון הציף לי את כל מרכז החושים במח הרגשתי איך אני מאבד שליטה והחייתיות הקדמונית ביחד עם חרמנות מציפה אותי התחלנו להתנשק בתשוקה כאילו שנינו חיכנו זה לזו כאילו שנינו ביקשנו את אותו הדבר אחד הלילות היפים שהיו לי וזאת הייתה תחילתה של הרפתקאה מסעירה בפני עצמה 

הייתי בן23 השתחררתי בדיוק מהצבא סוף אוגוסט וחם , חם כל כך שאתה מרגיש כל תא ותא בגוף שלך בוער כשאתה יושב בצל מעשן סיגריה  את חוזר לעבודה כמו סחבה עם ריח של מאתמול בדלי התחלתי לעבוד בחברת נסיעות בתל אביב הגדולה והיפה, ואחרי הערים שגרתי בהם בעבר (כל האר כמעט) תל אביב היפנטה אותי וגרמה לי לחוש כאילו שאני על גג העולם כאילו העולם הוא תפוח שמחכה שאנגוס בו . אחרי חודש וחצי הסתבר לי דרך כלבוטק שאני עובד בעוקץ די מתוחכם הייתי אבוד מה אעשה עכשיו השכרתי דירה קניתי מכונית חדשה וכל מה שעובר לי בראש שאוטוטו ה 15 לחודש מגיע וכנראה שלא אקבל משכורת , פחדתי לחזור הביתה פחדתי להרים ידיים כאומר נואש עליי לא יגדו שהרמתי ידיים התחלתי לחפש עבודה , כאילו שהיקום שומע קיבלתי מייל לתיבת הספאם שלי משוקי זיקרי דורי, כמו גבר טיפוסי וחרמן חשבתי לעצמי אני אלך ליום התנסות בטח אני אמצא לי שם איזו בחורה\ות נחמדות יהיה נחמד , לא תיראתי לעצמי שאני הילד הבעייתי יום אחד יעשה רולים לבובה סוג ג מהודו בכיתה שחצי ממנה גייז והחצי השני בארון מוכחשים ובמקביל התחלתי לעבוד במספרה נחשבת ברמת גן, שם התחלתי לגלות שלא מסתכלים על הקנקן, לאט לאט התחלתי להבין שנשים מגיעות למספרה לא בגלל הרגלי הטיפוח (אפילו שאם המעצב מוכשר זה בונוס) אלא לרגע קט הן מעוניינות לשחרר את הרסן,להתמסר שמישהו יקבע לה שמישהו יחליט עבורה שבפרט קטן בחיים שלה לא תהייה לה שליטה , כאילו היא אומרת טיפה כבד לי השק של החיים אולי תוכל להקל עליי טיפה, נוכחתי לדעת שדווקא החזקות למראה "המתוקתקות" הן אלו שמשוועות לשליטה אפילו אם זה רק לשעה בשבוע . אימצתי את הזהות חיבקתי אותה חזק חזק ובאותו הרגע הבנתי שהיקום כאילו אומר לי תכין שיעורים בעתיד יהיה מבחן על החומר עבדי באותה המספרה שנה וחצי שם הייתה ההבנה שלי שכולנו רוצים מידי פעם להניח את השרביט על השולחן ושמישהו אחר ינהל את המכונית הזאת שנקראת החיים שלנו