הוא צובט לי בחוזקה בפטמות,
"כשאת יושבת ככה תפשקי רגליים כמו זונה"
אני מפשקת את הרגליים, הוא מחייך מרוצה, סוקר אותי בעיניו הבוערות מלמעלה למטה. האצבעות שלו עדיין מותחות את השדיים הכבדים שלי כלפיו בלחיצות אכזריות בפטמות. הוא מביט בכוס שלי ומשחרר לי סטירה. אני בהלם.
"מה זה? למה הכוס שלך לא חלק?"
הוא מעיף אותי ממנו, עוד סטירה
"למה הכוס שלך לא חלק? גם אם הייתי רוצה לזיין אותך לא הייתי עושה את זה עכשיו"
"אני רציתי להכין אותו בשבילך, לא חשבתי שניפגש היום" אני מייללת
"מה זה לא חשבת, את צריכה להוריד את השיער בשבילך! כי ככה מתנהגת אישה!"
הוא מושך אותי בשיער ומקרב אותי אליו.
"תמצצי", אני פותחת פה גדול, לא יודעת מה אמורות לעשות עם כל השיניים הטוחנות האלה בזמן המציצה.
"כשאת יורדת לי אז שתי ידיים על הזין" אני מהנהנת תוך כדי שהזין בפה שלי "את יודעת למה? כי זה מראה על סגידה, שתי ידיים זה מראה על סגידה" אני מתחילה בפעולת המציצה, לא מנוסה, זה אחד הדברים שאני הכי פחות אוהבת לעשות, לאורך השנים זה נתפס לי כשיא ההשפלה. סטירה נוחתת לי על הפנים, "בלי שיניים" עוד סטירה ועוד ועוד עד שאני נאנקת מכאב, הוא מלטף, אני סובלת. תוהה איך להשתפר, איך לענג את הגבר שאני קוראת לו אדוני, איך ליהנות מזה שהוא נהנה. בגיל חמש עשרה פגשתי גרמניה בחילופי תלמידים שסיפרה שהיא יורדת לחבר שלה, שהיא נהנית מזה שהוא נהנה. אני זוכרת את עצמי המומה, מה היא מזיינת בשכל? נהנית מזה שהוא נהנה? שתדאג לעצמה. אבל הנה אני, מהווה שואב אבק אנושי לעינוג איבר המין הגברי, מודה לו שהוא נותן לי בכלל להכניס את הזין שלו לפה שלי, סוגדת לו וחושבת את אותה מחשבה בדיוק שהייתה לי כה זרה עד לפני 13 שנים.
"וואו זה טוב" הוא אומר בעונג ואני כל כך מרוצה מזה, ממשיכה לינוק את הזין שלו להרחיב את המגע של הזין שלו עם הלשון שלי ככל האפשר, מענגת בתנועות עגולות משמאל לימין, מאלתרת מפתיעה את עצמי עם יכולות חדשות, מצמידה את השפתיים בחוזקה לאיבר ומשחררת מעט ועולה ככה, הצמדה, שחרור, הצמדה, שחרור עד הכיפה. הוא מתענג מהמגע שלי ואני כל כך מרוצה "איפה למדת לעשות את זה בפורנו?" אני מהנהנת, ממשיכה, באמת איפה למדתי לעשות את זה, אני מצחקקת, משתפת אותו שאני מאלתרת. אלוהים אני והזין הזה אחד. הוא מזיין לי את הפה ומושך עד הגרון, ואני מקבלת עוד ועוד. ממשיכה לענג. הוא מתיישב וגורר אותי להמשיך במציצה, מנחה אותי ומלמד איך לענג אותו בעדינות.
"כמה אנשים עובדים תחתיך?" הוא שואל כשהוא מלטף לי את השיער. השאלה הופכת למוזרה בזמן שהזין שלו בפה שלי. "את יכולה להוציא את הזין ולענות" שוב קורא את המחשבות שלי מבלי שאמרתי מילה.
"שישה" אני עונה ושבה למקומי.
"יש גם גברים?"
"יש רק גברים"
"ואת שולטת בהם?" הוא שואל משועשע,
"כן"
"ומה אם הם עושים לך בעיות?"
אני משתהה. "אל תפחדי, אני אף פעם לא אכאיב לך על מה שאת חושבת, דברי חופשי"
"הם לא עושים לי בעיות, הם מפחדים ממני"
הוא מרוצה. מלטף בעדינות את השיער שלי, משחק עם האצבעות שלו בראש שלי.
"אני רוצה לדעת עליך עוד... על ההורים שלך. איך את איתם?"
אני מתמהמהת בתשובה, הוא מלטף לי את הפנים, "את לא חייבת"
"אני בסדר עם ההורים שלי" באמת זו לא תקופה מתאימה בשבילי לדבר עליהם ואולי יש גם משהו מעציב להעלות אותם בסיטואציה הזו. סיטואציה שבה הפה שלי, הרהוט והאסרטיבי מהווה כלי קיבול לזין, נאה ככל שיהיה. שהמוח שלי עובד שעות נוספות בלפצח את החידה – איך עושות את זה בלי שיניים – במקום בשאלות הרות הגורל שהוא מורגל בהן מהיום יום שלי.
הוא מתרומם, נסוג לאחור מעט ותופס לי בשיער מושך אותי למיטה.
"את יכולה לעלות על המיטה"
אני עולה על המיטה על ארבע ויושבת על שש משפילה מבט ומבליטה את ישבני.
"את יכולה לשכב עליה, כמו שבחורה שוכבת על המיטה, תחשבי שהיית חברה שלי" אני המומה. מה אני אמורה לעשות עם הרעיון הזה. 'כמו שהייתי חברה שלו?', איך בחורה אמורה לשכב על מיטה? אני לא מבינה את המשחק, נשכבת לאורך המיטה על הצד, מניחה את ראשי על היד, משחקת עם השיער, עוקבת אחריו בעיניי אחרי כל צעד, 'לאן הוא הולך עם זה?' אני תוהה ביני לבין עצמי. הוא נשכב לידי.
"את רוצה לחבק אותי?"
"כן" אני עונה בקול מבויש
"אז בואי" הוא אומר בחצי חיוך
אני נצמדת אליו מחבקת אותו, המומה מהמחווה. מהמעבר החד.
"תחבקי חזק, עם שתי הידיים, תיצמדי כמה שאת יכולה לגוף שלי" אני נצמדת בכל הכוח עד שהידיים שלי כואבות מרוב מאמץ.
"יפה" הוא אומר ומלטף לי את הראש, אני עוצמת עיניים לא מאמינה שהוא נותן לי ככה לגעת בו, להרגיש אותו, לשכב ברוגע איתו. אנחנו שוכבים, מחובקים מדברים. הוא נעים לי ואני רוצה שהרגע הזה ימשך לנצח ולא יפסק. הוא רוצה לשמוע הכל על מה שהיה אתמול. אני מעדנת ככל יכולתי במילים אבל החוויה והתחושה אמיתית. אני באמת מרגישה יותר מוגנת בידיים שלו, אני מרגישה במקום הנכון, אתמול היה מזויף, אתמול היה כדי להתריס כי פחדתי שלא אפגוש אותו שוב.
"לקקי את הישבן" הוא מצליף, אני יורדת בהיסוס משוכנעת שהוא מתכוון כמו בפעם הקודמת, לחזור למקום שלי, לחזור להיות עם הלשון בתוך חור התחת שלו "לא שם כלבה! בחוץ" אני שואפת אוויר בהקלה וניגשת למשימה. לשון, ריר, ופנים אחד הם. אני נהנית ומושפלת בו זמנית כל הפנים שלי מענגות לו את הישבן ואני עושה זאת במסירות גדולה, מודה לאל שהלשון הקצרה מדיי שלי לא צריכה להיאבק פעם נוספת להיכנס לו לתוך חור התחת. אחרי נצח של ליקוקים ומעבר מלחי ישבן אחת לשנייה כשכל הפנים שלי לחים מהרוק שלי הוא מכוון אותי להחדיר לו את הלשון, אני לא מאמינה שאני צריכה לעשות את זה, שוב מערערת בסיבה שבכלל אני נמצאת כאן אצלו, הסיבה שבגללה טסתי מהבית אליו כדי לרצות אותו כל זה בכוח פנימי וחשוך שמניע את מעשיי. אני מחדירה את הלשון לחור הרך, בדיוק אתמול קראתי על זה אחרי ששיחקתי אותה יודעת מה זה 'רימינג' עם חבריי הגאים. אחרי שקראתי ולמדתי פתאום זה הפך להיות מאתגר, הפרקטיקה של העינוג יותר ברורה לי ואני מיישמת את זה עליו, משתמשת בשפה העליונה שלי כדי להגביר את הלחץ ואת העונג. עוד אלתור. הוא גונח בהנאה. ."קרין! את טובה, את עשית את זה הרבה?" אני מפסיקה לרגע מצחקקת, "אני מאלתרת" אומרת במבוכה ובניצחון בו זמנית, חוזרת למקומי עם הלשון שלי בתוכו. אני כל כך שמחה שהוא ציין את שמי. זה הופך את המצב לכל כך אינטימי. השם שלי שמתגלגל לו על הלשון עם הקול הכל-כך מיוחד ומצמית שלו. אני יכולה להקשיב לקול הזה שעות, קורא בשמי בהתפעלות, מצווה עליי והכי מרטיט זה כשהוא צוחק בצחוק הכובש שלו, זה לבד הופך אותי ליותר רטובה, יותר מוכנה.
הוא מעלה אותי למעלה, מחבק, אחר כך מוריד אותי לזין שלו, "כשאת פה זה המקום שלך, את מבינה?" הוא צוחק, "את אוהבת שאני משחק לך ככה בראש?" לקח לי רגע לקלוט למה הוא מתכוון כשבוא אומר את זה. רגע אני חברה שלו מחבקת ומלטפת ורגע אני הזונה שהראש שלה בתחת או הפה שלה עוטף את הזין שלו. האם אני אוהבת את זה? אני לא יודעת. הזין שלו בתוך הפה שלי, הוא מזיין לי את הפה שוב, בתנוחה שאף פעם לא הייתי בה. אני מוצצת תוך כדי שכיבה במיטה, זה כמו להירדם עם מוצץ בתוך הפה רק שזה הזין לו ואני לעזאזל בת עשרים ושמונה ולא בת ארבע עם סימן מציצה אדום מהמוצץ. אבל לומר את האמת אני מוצאת את זה נעים ואולי אפילו מרגיע. הוא ממשיך לשחק לי בשיער עם הידיים החמות שלו ואני מתענגת מהמגע. הוא עמוק בתוך הגרון שלי, אני מחרחרת קלות הוא יוצא מעט ואז חוזר, אני מחליטה ללמוד ליהנות מהסיטואציה ונותנת לגוף שלי לזרום עם הזיון פה הזה לפני השינה. הוא מעלה אותי שוב.
"תנשכי לי את הפטמה"
אני הלומה מהבקשה, לא יודעת איך להתחיל, עכשיו אחרי שגיליתי שהוא התחיל כנשלט אני מבינה מאיפה הבקשה נובעת. אני עולה למעלה מנשקת את הפטמה, נושכת קלות.
"תנשכי חזק! אל תפחדי" אני מנסה, פוחדת פחד מוות שהשיניים שלי יזיקו לפטמה הרכה שלו. אני לא היא, אני לא מסוגלת להכאיב פיזית לגבר שאיתי. גם אם הוא משחק לי בראש, גם בעולם הזה של האלימות, אני לא מסוגלת. אני לא יכולה לבצע פעולה ללא תכלית. הוא קולט שאני לא מצליחה. הוא צוחק עליי. אני מגיבה בחיוך נבוך. הוא מושך אותי אליו מצווה שוב לחבק, כעת אני כבר יודעת את המשימה. עליי לאחוז בכל הכוח.
"קר לך? לכסות אותך?"
"אני מהנהנת" המומה. מה קורה פה? מי זה שהשתלט עליו? זה לא מגיע לי. אני יודעת שהוא כועס, כועס מאוד אפילו. הוא נותן לי ליהנות מהספק, אני יודעת את זה, אני פשוט לא יודעת עד מתי. בינתיים אני זורמת עם זה בכל נפשי וגופי. אני רוצה עוד מהאדון הזה. מהבעלות הזו על הגוף והנפש שלי. הבעלות המחבקת, הדואגת המלטפת. השמיכה שלו על כתפי הוא עוטף את עצמו בי ושואל בקול רגוע, "כשאמרת לנהג מונית שאת באה למצוץ לי זה יותר חרמן אותך או יותר השפיל אותך?"
"לא זה ולא זה. זה גרם לי להרגיש עוצמה" עניתי מרוצה מעצמי כי ידעתי שעכשיו סקרנתי אותו.
"למה?"
"כי אני לא שמה עליו"
"ואם הייתי אומר לך למצוץ לו היית עושה את זה?", אני שותקת
"אל תפחדי, תגידי את האמת, אני רוצה לשמוע"
"לא"
"ורק לעשות לו ביד?"
"גם לא"
אני לא משוכנעת אם הוא מרוצה מהתשובה שלי אבל אני בכל מקרה מנצלת את מצב רוחו הנוח ושואלת אותו על אתמול, "איך היה הדייט אתמול?"
"היה נחמד, הלכנו לשתות, זו מישהי בת 21 מהאתר"
אני נושמת לרווחה, מישהי מהכלוב, לא ונילית, לא אלטרנטיבה זוהרת לעולם שזה עתה אני עושה בו את צעדיי הראשוניים.
"ישבנו שתינו יין, התנשקנו, אפילו לא זיינתי אותה"
הדם שלי מתחיל לבעור 'שתינו יין?' הם שתו יין? מה נסגר? הוא הלך ושתה יין עם הכלבה הצעירונת הזו שעדיין לא ניגבו לה את החלב מהשפתיים? אני סוערת מבפנים, שומרת על הסערה שלו תצא, כועסת עליו, כועסת בעיקר עליי. איזו סתומה אני, איתה הוא הלך ושתה יין ואני כמו טיפשה עליתי ישר לדירה שלו. אלוהי ההלקאה העצמית יושבת מתענגת ומפטירה לעברי 'אמרתי לך'. אני מחניקה את העצב ואנחנו הולכים לישון חבוקים. הוא לוחש לי שאם אנחנו נרדמים אז אני צריכה להעיר אותו במציצה, עד שהוא גומר. כשהוא גומר אני צריכה לקום להתלבש וללכת. אני נבוכה מהדיוק שבהוראה, לא מעוניינת לזוז ולו מילימטר מגופו החם והנעים ומוכנה לעמוד במשימה. עוד משימה שלא ביצעתי מעולם, לא אצלו ולא עם אף אחד.
הוא נרדם ואני אכולה מבפנים. אני כל כך רוצה להישאר לישון, מצד אחד אני כמהה לבוקר שיגיע ואעיר אותו במציצה, אציג את המיומנות החדשה שגיליתי שיש לי, אבל מהצד השני, הרכב שלי עומד במקום אסור כי חשבתי שזה רק לשעה, שאני באה לענג אותו וללכת. האם מה שקורה פה שווה את עלות הגרירה? חוץ מזה אני חייבת להשתין ולא מעיזה לזוז, אני לא זזה ממנו עד שהוא לא נותן לי אישור. אני משוכנעת שלקום מהמיטה, שכל כך נעים לי בה, על דעת עצמי וללכת לשירותים יגמר באסון, מה גם שאני מצליחה עוד להתאפק. יד שמאל שלי מלטפת את הגב החשוף והרך שלו, יד ימין חובקת אותו מאחור וצובטת לו קלות בפטמה. כפי שהוא ציווה עליי לפני שנרדם. אני שוכבת מאחוריו בכפיות מחבקת אותו. כל כך נעים לי והעייפות מתחילה להשתלט עליי. היד שלי נופלת ומפסיקה לצבוט. הוא מגיב בתנועות קלות מתוך שינה, אני מבינה שזו הדרך להעיר אותו. אני נותנת ליד שלי לפול על החזה שלו ואז מחזירה אותה בחזרה לפטמה, כך בערך חצי שעה כשהעייפות גוברת היד משתחררת ועוזבת את הפטמה והוא נע מתוך שינה ואני רוצה לא רוצה לתת לה להשתלט עליי. חוסר שביעות הרצון שלו מהשינויים התכופים במגע ניכר והוא לאט לאט נע יותר ויותר. הצלחתי במשימה. הוא התעורר.
