יומן מסע

השפעתו של השיקוי שלגמתי מידיך מתחילה להתפוגג.

זיכרון מגעו הקר של הגביע הקדוש על שפתיי מצליח להשאיר עוד מעט מהטעם.

חלקי רגעים שחוויתי בזכותך.

פנטזיות מודחקות מחיים אחרים,

רגש פראי שהיה רדום מזה שנים.

הערת אותו.

הוא התרוצץ ללא שובע, טרף מכל עבר.

נגס, נשך, חטף, נפל, נשבר וקם מחדש.

הוא מתנשף עכשיו בפינת חדריי לבבי.

שואף אוויר ומוציא, גרונו יבש.

זקוק לעוד מאותו משקה.

זקוק לטיפות קטנות, שירגיעו את הרעב.

עוצמת את עיני, מרפה בעיני רוחי מהגביע

מרפה מהקדושה.

ידיי נשמטות לצידי, ראשי נופל.

איני רואה.

איני שומעת.

המחשבות מחוללות בריק אינסופי ולא מתיישבות.

אני נרקומנית, נימפומנית, זקוקה למנה.

נרקומנית של שליטה, זקוקה למכה חזקה.

לשוט מחנך, יד מלטפת או אצבע חודרת.

רוצה לעמוד ערומה עם גופי נפשי וערוותי.

צריכה שישתמשו בי, להיות כלי שהוא בת אדם שהוא כלי.

בעמידה, בשכיבה, מכופפת.

זין חזק שידפוק,

מוח חריף שישלוט.

טובעת בביצה הריקה,

מחפשת לא סתם עוד קרפד אלא את מלך הביצה.