אולי הפוך?
אני אהיה השולטת ואתה הנשלט
הפעם השוט בידי יהיה מונח
וישבנך החשוף אל מולי ימתח?
אהיה לבושה בתחתון וחזיית שפיצים
שתצליח לכסות רק במעט את הציצים.
אסתובב עם נעלי עקב.
עיניך יהיו מכוסות
אתה תכרע מלפניי
טק טק טק
צעדיי מסביבך
ידיך קשורות מאחור
ואני מצווה עליך לספור
׳אחת, גברתי׳
על כך שאני נותנת לך להיות בנוכחותי
׳שתיים גברתי׳
על זה שאני מאפשרת לך לחזור למקומך הטבעי
׳שלוש, גברתי׳
על כך שאני גבירה רחומה וטובה
׳ארבע, גבירתי׳
על זה שאני מקדישה לך מזמני
׳חמש, גבירתי׳
על כך שעוד מעט תוכל לטעום מצופי
׳שש, גבירתי׳
על כך שאני הופכת אותך ליותר גברי
׳שבע, גברתי׳
על כך שלפני שתצא תוכל ללקק את כף רגלי
׳שמונה, גבירתי׳
על זה שהיו עשרות שיכלו למלא את תפקידך ואני בחרתי בך.
׳תשע, גבירתי׳
על כך שהרשתי לך להישאר עם מעט שיער ערווה.
׳עשר, גבירתי׳
על כך שבלעדיי אתה כלום, רקיק, לטאה,
רק כשאתה איתי יש משמעות לקיומך.
אני מגלגלת את השוט,
בוחנת את התוצאות
ישבנך אדום בפיזור סימטרי
ממש שלמות של מראה גיאומטרי.
׳מה זה? דמעה לעיניך?׳
אני ניגשת, מנגבת, מניחה את ראשך בחיקי מלטפת.
אתה מתמסר למגע הרך מודה לאל שהטקס תם.
אני מלטפת דקות ארוכות.
מעבירה ציפורניך על פניך הכה יפות.
נהנית מהמגע בפניך המגולחות,
אתה כבר מעיז לפקוח עין,
להביט בי מלמטה בעיניך התכולות הגדולות, הכמהות.
׳ההש, מתוק שלי, אני כאן' אני מרגיעה.
אתה חוזר עם ראשך למטה, למקומך.
אני את תחתוניי מורידה.
והירך המענגת הופכת עד מהרה למלכודת דבש,
סוגרת עליך ופיך כעת את תפקידו למלא נדרש.
אתה יודע מה לעשות, מוציא לשון גברית מחוספסת מעביר ליקוק לאורך שלוש פעמים
ורק אז דוחף את הלשון עמוק בפנים אני כולי רטובה ואתה יונק, אני מושכת באוזניך בעוצמה מסמנת שאני רוצה שתגביר את הקצב.
אתה מכיר את הסימן ומגביר ומגביר.
עמוק בפנים ומדיי פעם יוצא לשאוף אוויר,
האף שלך על הדגדגן שלי, נע שמאלה וימינה משלים את המשימה.
זה מצבך כרבע שעה עד שאני מתחילה לגנוח. לצרוח.
אתה מתענג על הקול וממשיך עם הלשון במנגינה.
אני נשענת אחורה מתקרבת לתחושה האלוהית, כל הגוף שלי זיעה מינית.
אני חוזרת קדימה מושכת את ציפורני הארוכות על הגוף שלך מסמנת פסים פסים של שייכות.
אני מתפוצצת על הלשון שלך בגמירה משוגעת.
אתה מנקה ויונק את הנוזל בלשונך. אני נופלת אחורה על מנת להירגע.
אחרי מספר דקות ארוכות אני מתרוממת ומלטפת את ראשך, ילד טוב.
אתה עבד נפלא.
לפני 9 שנים. 8 באפריל 2015 בשעה 11:40