בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סודות ושקרים

"אנטוניו: האם לא תישאר עוד? ולא תסכים שאתלווה אליך?
סבסטיאן: ברשותך, לא. כוכבי האופל זורחים עלי, הגורל הממאיר שלי עלול לדבוק בך, על כן אתחנן בפנייך- היפרד ממני, כדי שאשא את פגעי לבדי. יהיה זה גמול רע על אהבתך להטיל עליך אפילו מקצתם."
ויליאם שקספיר, הלילה השנים-עשר.

7

לפני שנה. יום שני, 30 בדצמבר 2024 בשעה 4:39

אני עומדת בחניית עפר שמול הבית שלי ומסתכלת על החוקי שלי יוצא עם הרכב מחניה. כמו שהוא יוצא רכב אחר נכנס, אני מציצה לתוך הרכב ורואה אותו ״כנסי לרכב״ הוא יורה לעברי ואני קפואה, אף שריר לא זז, אני בוהה בו בהלם ״אמרתי, כנסי לרכב״ הטון שלו חד משמעי והגוף שלי נע מעצמו לתוך הרכב.

הוא יוצא מהחניה ומתחיל לנסוע

״מה אתה עושה פה?״

״את לא שמחה לראות אותי?״ 

״אני מופתעת ומבולבלת ומפחדת ושמחה״ 

״באתי לקחת את מה ששלי״ 

שתיקה ברכב, מזה אומר בכלל, הוא עוצר באיזה שדה באזור שנראה ריק ומסתובב להסתכל עליי. 

״את יודעת שאת שלי, את שייכת לי, הגוף שלך שייך לי, הראש שלך שייך לי והכוס שלך שייך לי״ 

הוא אומר ולי אין אומץ להסתכל עליו, היד שלו נשלחת לצוואר שלי והראש שלי מתיישר אליו, העיניים שלנו נפגשות ״למי את שייכת?״ היד שלו מתהדקת סביב הצוואר שלי ״לך אבא״ אני לוחשת. ״לא שמעתי תנסי שוב, למי את שייכת?״ 

״לך אבא, אני שייכת לך״ העיניים שלי מתמלאות דמעות 

״דמעות זו התחלה טובה״ היד שלו נכנסת לתוך המכנסיים שלי והוא מלטף אותי מעל התחתונים ״אבל את צריכה לזכור טוב יותר למי את שייכת כי את נוטה להתבלבל והיום אני אדאג שאת תזכרי לתמיד״ צמרמורת עוברת בי והוא מכניס את היד שלו לתוך התחתונים שלי, מוצא את הנקודה הרגישה ומשחק בה, הוא משחרר את הצוואר שלי ואז לוקח משהו קטן ומחזיק אותו מול העיניים שלי. 

אני מנסה להבין מה אני רואה, זה נראה כמעט כמו עגיל עם האות R ״מה זה?״ 

״אני מתכוון לחמם את זה ולהצמיד את זה לעור שלך ככה שתזכרי תמיד למי את שייכת״ 

אני מסתכלת עליו בהלם והוא ממשיך לשחק לי בכוס כאילו הוא לא אמר הרגע שהוא עומד לשרוף אותי 

״אבל זה ישאיר סימן״ 

״אני אשאיר אותו במקום שלא יראו אותו זה יהיה הסוד שלנו״ הוא תופס את יד שמאל שלי, מרים אותה מעל הראש שלי ומצביע על נקודה מתחת לבית השחי במקביל לפיטמה ״פה. תשאירי את היד שלך ככה למעלה״ הוא משכיב את הכיסא ״ותחזיק במשענת ראש. את לא עוזבת אותה, שמעת?״ אני מהנהנת, הוא לוקח נר קטן מדליק אותו, מניח את חתיכת המתכת בתוך הלהבה ומחזירה את היד לכוס שלי. 

אצבע אחת שלו חודרת לתוכי ״אני מרגיש שזה מחרמן אותך ילדה שלי, להיות שלי, את רוצה שאני אסמן אותך נכון? את אוהבת להיות הזונה שלי״ אני גונחת ומהנהנת בזמן שהוא מזיין אותי עם האצבע שלו.היד שלי עדיין למעלה תופסת חזק במשענת והגוף שלי רועד. האגודל שלו מוצא את דרכו לדגדגן שלי והאצבע שלו נדחפת לתוכי בקצב מסחרר, מרוב עונג אני לא מצליחה להתרכז במה שהוא מתכוון לעשות. 

״אבא אני עומדת לגמור״ 

״למי את שייכת?״ 

״לך אבא״ 

״למי הגוף שלך שייך?״ 

״לך אבא״ 

״למי הכוס שלך שייך?״ 

״לך אבא״ 

״תגמרי בשבילי זונה שלי״ 

הכל רועד, העיניים שלי נעצמות ״כן אבא אני גומרת״ חתיכת המתכת נצמדת לעור שלי, אני פותחת את העינים בבהלה- ואני במקלחת שלי, המים הרותחים שורפים את צד הגוף שלי ואני מתאוששת מהאורגזמה עם כאב בלב. 

כוסאמק, משוגעת.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י