סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 11 שנים. יום שלישי, 3 בנובמבר 2015 בשעה 16:52

התחת שלך יפוצה אמרת.

ואני ישר חושבת לעצמי, איך?

מה נחשב כפיצוי?

סימנים יותר חזקים, עמוקים, צבעוניים, מגוון צורות?

או שהתכוונת לחור בכלל?

יכאב לי ליותר זמן, אתה תתקע בו את הדילדו המפלצתי ההוא?

או שאולי תיתן לי לגמור פעם או פעמיים כשאתה דופק אותו?

וזו בכלל לא מניפולציה זולה, אין לי כאן ממש דעה, אולי כי הכל ביחד וכל אקט לחוד עושה לי טוב.

אולי כי כשאתה פורק וטוב לך אז גם לי טוב.

תכלס, מה כפת' לי בכלל?

:)

 

 

לפני 11 שנים. יום שלישי, 3 בנובמבר 2015 בשעה 8:36

הראש שלי טמון בין בית השחי לאגן, הרגליים כרוכות אחת בשניה והיד שלך מונחת עלי באגביות וככה העיניים אמורות להעצם לשעה קלה.

צמודים.

הכל רגוע כזה.

הראש אומר שזה מה שצריך לקרות עכשיו.

ששש...

מרגישה איך הזין שלך גדל ובמשיכה קלה אתה מוריד לי את הראש למטה.

יונקת את כולו

נחנקת

מלקקת

שואבת כל ביצה

מוצצת

לפעמים אני אחראית על הקצב ולפעמים אתה דופק לי את הפה עד דמעות.

נהימה שלך מעומק הגרון וכל הטוב הזה מתפרץ ונורה לתוכי.

עכשיו אפשר לנוח.  

לפני 11 שנים. יום שלישי, 3 בנובמבר 2015 בשעה 5:45

חובת הנשלטת לשמור על עצמה.

על גופה

נפשה

כולה.

חובת האדון: כנ"ל.

כן, גם לך אדוני יש חובות, לא רק לשמור עליה, אלא גם על עצמך.

Watch it

כי גם סופרמן בסופו של יום הוא בן אנוש.

 

:)

לפני 11 שנים. יום שני, 2 בנובמבר 2015 בשעה 11:36

ראיתי היום קצת פורנו.

ראיתי שולטת עם דילדו ענק, ממש עצום שמחובר לתחתונים שלה, היא מרחה אותו לדעתי בחצי שפופרת סיכוך (שמעת אדוני?) ולאט לאט החדירה אותו לתחת של העבד שהיה רכון שם על המיטה.

יאמר לזכותה שהיא עשתה את זה בעדינות וגם נתנה לו לשפד את עצמו קצת בקצב שלו.

כל הזין פלסטיק הזה היה בתחת שלו, עמוק ואז היא התחילה לזיין אותו בתנועות קצובות כשמידי פעם היא הוציאה ודחפה אותו פנימה בבת אחת.

הזין שלו עמד כמו טיל והיא עומדת שם על עקבי 80 סנטימטר לפחות ודופקת אותו כמו משוגעת.

ואז דמיינתי את עצמי שם במקומה, אבל יחפה ובלי כל ההלבשה המפונפנת והאיפור המוגזם והאנחות המבויימות עומדת ודופקת לך את התחת רק שבסרט שלי אדוני עומד מאחוריי ומזיין לי את התחת עם האצבעות העצומות שלו, בלי חצי שפורפרת. רק עם הבריכה שהכוס שלי ייצר.

 

10 דקות של פורנו והתחתונים שלי רטובים.

 

לפני 11 שנים. יום שני, 2 בנובמבר 2015 בשעה 2:44

אתה עדיין ישן חזק.

ישנת טוב הלילה, אני יודעת.

אני כבר הספקתי להתקלח, לגלח, להכין סלט קטן, להכניס מכונה, לבדוק מיילים ואתה עוד ישן.

אז אני נכנסת בשקט אל החושך ומתכרבלת בין הרגליים שלך, הפנים שלי מונחות בתוך הביצים שלך ואני מסניפה אותן ונושמת אותך.

אתה עדיין ישן ואני מקבלת אומץ ומלפפת את הרגליים שלי על רגל שמאל, מצמידה כמה שאני יכולה ומאוננת. בשקט, בשקט.

לא כדי לגמור.

אני יודעת שתיכף תתעורר ואני לא יודעת אם תכעס על פרץ האומץ או תצחק.

אני כן יודעת שהתחת שלי תיכף יפתח על יבש וזה יכאב.

בוקר נהדר אדוני.

לפני 11 שנים. יום ראשון, 1 בנובמבר 2015 בשעה 14:22

פעם חשבתי ששולט היא דמות קצת רחוקה כזו, תמיד צריך להפגין סוג של פאסון, תמיד קשוח ורציני ומרוחק ואת תיקחי רק מה שאני נותן ובסוף גם תחייכי ותסובבי את התחת. עכשיו. ובטח שלא גם חבר ואהוב.

פעם הייתי מקולקלת קצת, מבולבלת מאד. לא הקשבתי או ששמעתי רק מה שרציתי לשמוע.

פעם היה בעבר ועכשיו אני לומדת את הכל מחדש.

קוברת אותו לאט, לאט בתוך בור גדול של אדמת חמרה.

יום אחד אני אולי אפילו ישפוך עליה בטון.

 

 

לפני 11 שנים. יום ראשון, 1 בנובמבר 2015 בשעה 11:42

זה מדהים איך מילה אחת שלו מצליחה להפוך אותי.

תרגעי

החור שלי

תנשמי

זונה

תסתמי

מילה אחת והסערה נרגעת ברגע.

היא קושרת אותי אליו חזק,

לא רק המילה אלא הידיעה שבאחת הוא שולט בי.

 

בובה.

 

 

 

לפני 11 שנים. יום ראשון, 1 בנובמבר 2015 בשעה 5:34

הייתי רוצה שתכאיב לי ממש עד שאבכה, שהכל ישתחרר.

הבכי מנקה אותי, מזכך, יעידו העיניים הנפוחות שלי עכשיו, כי עכשיו אני מחייכת.

מקלחת רותחת מקלפת ממני את העור, עוד בכי מתמזג עם המים ואחריה אני אתנגב, אמרח קרם גוף ריחני ואאסוף את השיער לזנב סוס, ארכיב את המשקפיים השחורות ואצא ליום חדש.

יום בהיר יותר.

יום טוב!

 

לפני 11 שנים. יום שבת, 31 באוקטובר 2015 בשעה 18:23

ורגע לפני שארדם אזכר בחיבוק שלך מתחת לכוכבים, לרגע הזה בו מסרתי את עצמי לך ואיך שעטפת אותי ואיך שהרגשתי עטופה ושמתי את ראשי על החזה הרחב והיה לי טוב. כל כך טוב.

וצחקנו ודיברנו וידעתי שזה, זה.

ודפקתי את הכל והכל נדפק והיה רע.

כל כך רע והשארת לי את הדלת פתוחה וזחלתי פנימה אליך, חזרה למלונה.

 

 

 מתגעגעת.

לפני 11 שנים. יום שבת, 31 באוקטובר 2015 בשעה 10:21

היא על המיטה, מפושקת, כל הפתחים שלה פעורים מולו.

מגרש משחקים.

היא לא רואה כלום, גם לא את הדילדו הענק שטוחן לה עכשיו את הכוס,

היא רק מרגישה אותו וגומרת.

היא לא יודעת כמה אצבעות חופרות לה עכשיו בחור של תחת, מותחות אותו לגודל בלתי אפשרי,

היא רק גומרת

מייללת

רועדת

מתחננת לרחמים 

או שלא,

מבקשת את הזין שלו בפה שלה, שיגיע וירגיע את שטף האורגזמות

שיתן לה מנוחה וגומרת. שוב.

אני מסתכלת עליה מהצד 

ורואה שם אותי

מנותקת

מרחפת

צפה.

היא כל כך יפה ככה בלי שום מחסומים ועכבות.

אני רואה שם אותי,

איתה.