|
|
|
אני חושבת שהפחד הכי גדול שלי הוא לאכזב אותו.
אז יאמרו, את לא יכולה לאכזב אם את אמיתית וכנה ובלה, בלה, בלה
וזה לא יעזור כי זה הכי מפחיד
כי אם הוא יתבאס או יהיה מאוכזב זה העונש הכי גדול.
לא הכאב, לא ההשפלה.
ברור שאני חוששת גם מהם אבל דבר גורר דבר והם לא בראש הרשימה,
הפחד מהכאב מרטיב אותי הוא עושה לי טוב,
גם הלא נודע והפיכתי לכלי או חפץ לשימושו שאין לו שום אפשרות להתנגד.
אני אתמודד.
ואלך להחליף תחתונים. שוב.
יש לי חשש שהפעם הוא ממש רציני,
תביאי הרבה סיכוך הוא אמר, המון.
הולך לכאוב לך, זה ילמד אותך בפעם הבאה
לא לשכוח לעשות את מה שאת צריכה.
יש בי פחד מסויים ואני גם רטובה, זה קטע,
איך אפשר שזה יקרה בו זמנית?
בהצלחה לי:)
אני אמליץ לו להביא אטמי אזניים.
ואם הוא יגיד לך לקפוץ מהגג?
הוא לא יגיד לי לעשות דבר כזה.
לא רשמת את זה כגבול מה שאומר שכעקרון מותר לו להורות ואת חייבת לבצע, יש לך מילת בטחון?
יש לי אחת כזו, אני לא אשתמש בה.
למה לא? לקפוץ מגגות זה קצת מסוכן, את לא חושבת?
הוא לא רוצה אותי שבורה, מה אני אועיל לו מרוסקת או מתה?
לזיין גופה בתחת זה לא כייף, היא לא מייללת.
את לא חושבת שאת לוקחת את העניין רחוק מידי, נניח והוא יגיד לך לעשות דבר כזה
אבל לא באמת יתכוון לזה אבל את כבר תקפצי, מה יהיה?
הוא יתפוס אותי ביד, בטוח.
אני שואלת בפעם האחרונה, אם הוא יגיד לך לקפוץ מהגג, את תקפצי?
כן. תהיה שם רשת בטחון, אני יודעת.
באמת.
מכירים את זה ששולחים הודעה מהירה וכמה רגעים אחרי קוראים אותה והיא יכולה להשתמע לא בדיוק כמו שרצית,
אז זהו שזה קרה.
ואז מגיעה התנצלות או הסבר והלב קצת דופק עד שמגיע מענה ואם הוא חיוך אז אפשר לנשום ואם לא מגיע כלום אז אי אפשר ללכת לישון ובכל מקרה יש מצב שאני אחטוף על העניין.
או שלא.
לא יודעת.
וקצת אלכוהול בדם זה ממש לא תירוץ אז תקראי את מה שאת כותבת לפני שאת שולחת או שתשלמי
או שלא.
ואני בכלל מחייכת.
:)
זין עמוק בתוך הפה
מפמפם אותו פנימה והחוצה,
דפוק לי את הגרון
חזק
תשתמש בי
תן לי לזחול ולהתחנן.
תזיין אותי בתחת בברוטאליות
כמו חיה
שיכאב.
שממש יכאב לי,
אני צריכה להרגיש את הכוח שלך עלי,
לא זה הנפשי,
פיזי.
אולי אני אתנגד הפעם,
ממש אנסה לעצור אותך
אשתולל כמו חיה.
תכניע אותי
תכאיב לי
אני רוצה לבכות
להיות למטה למטה,
אל תרחם עלי גם אם אצרח
ואקלל
וארביץ לך.
אני לא שבירה
אני חזקה,
מאד.
אז תן לי להיות בתחתית
להתפרק
להוריד מעלי את כל המשא,
ליפול עליך.
בא לי להתחפר עכשיו מתחת לפוך כשהזין שלך מונח לי בפה,
מידי פעם אני אשאב אותו קצת,
כמו מוצץ.
להרדם בין הרגליים שלך
בתוך הריח שלך
להסניף.
זונה נרקומנית.
לשמוע אותך מגרגר, נהנה,
אתה מבין, ההנאה שלי מגיעה מתוך העונג שלך,
אתה לא תמיד צריך לגמור:)
הרבה מהזין של אדוני עמוק בתחת שלי
כאב
תשוקה
עונג
חיוכים
הזין של אדוני עמוק בפה,הוא טעים בטרוף.
סטירות
נשיקות
הצלפות
חיבוקים
נשיכות
ליטופים
חיוכים
המון גמירות, מתה על הגמירות שלו.
הכלה אינסופית
רגיעה
אהבה
שלום
שלווה
ובריאות.
לחיים!
תכלס, כבר יש לי כמעט הכל, אז שרק ימשיך.
כולם מסכמים, מודים, מאחלים ואני?
לא ממש בא לי.
אני גם לא חוגגת את המאורע ובגדול מקווה לישון בשעת החילוף,
בכל זאת יום ארוך.
עוד יום.
אז נתראה בשנה הבאה,
אם יבוא לי.
השניה שלפני היא השניה עם הכי הרבה אימה,
ממש ככה.
הוא לוחץ את הזין שלו כנגד החור המכווץ ופשוט פותח אותו בכוח.
בשניה הזו אני יודעת שאין לי מה להתנגד או לבקש רחמים ואני משלימה עם מה שעומד להגיע.
החור שלי לא ממהר להיפתח ונראה שזה רק עושה לאדוני טוב,
אני מבקשת אם אפשר לאט ואולי בהדרגה כי ממש שורף לי,
וזה מדרבן אותו לדחוף יותר חזק ולא לעצור.
עד הסוף,
בבת אחת.
וכשהוא כבר כולו עמוק בתוכי הוא נשאר שם לרגע
ואז מתחיל לחפור.
הוא חופר בי ואני נפתחת וברגעים הקטנים האלו אני קצת משתגעת.
התחושה הזו של כאב, פחד ועונג,
תחושת ההתמסרות היא בטח כמו סם ממכר,
הידיעה הזו שהוא מכיר אותי כל כך טוב ולכן לא מרחם עלי,
אותה הידיעה שאני שם בשבילו כחור ושפחה והוא יכול לעשות בי מה שירצה
גורמת לי לעוף.
התמסרות טוטאלית.
אמצע היום, שיחה שגרתית.
הוא אומר, אני אומרת ואיך שהוא הפה הגדול שלי נפתח.
אני לא מקללת אבל כן מרשה לעצמי קצת ביקורת, קצת חוצפה, קצת אולי עוברת את הגבול.
אני אומרת לו : בעיה שלך.
אופפפססס טעות.
הבעיה שלו כנראה עומדת להפוך לבעיה חמורה שלי והמילים תחת, בלי סיכוך ועוד כמה, עולות שניה אחרי,
ואני עוד מוסיפה שאני לא מפחדת ואם היה אייקון של חורצת לשון הוא היה מגיע גם.
הדברים שאני מרשה לעצמי מרחוק...
אני מעדכנת שאיזה יופי שיש לי פלאג וזה יהיה זמן מצוין להרחיב את התחת לפני
ואני צוחקת,
יש לי דמעות בעיניים,
אני מתגרה בו.
הוא לא נשאר חייב ומודיע שאם הוא ירגיש שהחור שלי רחב מידי
אז אני אקבל בתחת את הדילדו הענק.
מאז אני סותמת.
