מיליארד כוכבים

מותר לי רק אחת, אחת זה ממש קצת כי אחריה תמיד יש חשק לעוד אחת. קטנה כזו. מהירה כזו.

הוא יודע שאחת היא רק חצי, אני יודעת שצריך להשתמש בה בחוכמה.

הוא לא פראייר

גם אני לא.

מתכננת איזה סרט ירוץ בראש וזו בעיה כי יש המון בספריה.

יש את מדף הפנטזיות, מדף ההווה, יש מדף של קיטש, השפלות, כאב.

עושה סריקה מהירה מה הסרט הכי ארוך, זה שימצה אותה הכי טוב, שאיתו היא תהיה הכי חזקה. ארוכה.

שולפת מהמדף את הסרט ההוא שבו זיינת אותי בתחת בלי הרחבה וסיכוך, זה שייללתי בו שממש, אבל, ממש כואב לי ואני לא יכולה יותר, אתה ענית שזה מצוין שכואב לי וצחקת.

מניחה את כף היד על הדגדגן, עוצמת עיניים,מתחילה לשפשף וגומרת אחרי חצי דקה ושתי סטירות.

פראיירית.