לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 20:45
הוא מצחיק אותי, הוא מחייך אותי, ואיתי וזה כל כך מרענן.
נטול פוזה ואגו לתפלצת מדינת השולטים ושולט במילה, בתנועה, במבט.
שני אנשים, איש ואישה שמחוברים בתוך קשר רב גוונים, וזה שאני זו שלמטה, שאני שפחתו, לא עושה אותי פחותת ערך או סמרטוטה חסרת דעה ודעת.
כן, אני מבטלת את רצונותיי מולו מתוך הכרה בשליטתו בי, אני מעניקה לו את עצמי בהשלמה וברצון אבל אני לא מבוטלת.
אני. בוחרת בו בכל יום מחדש.
