לפני 8 שנים. 9 בינואר 2016 בשעה 13:52
אני זקוקה למילים מדוייקות, תמיד הייתי כזו.
מילים חדות גם כשהן כואבות כל כך,
זה לא מגיע ממאזוכיזם רגשי, זה אף פעם לא עשה לי טוב
זה עניין של אופי.
שחור או לבן.
שמעתם את הצליל?
את הבום?
זה היה הלב שלי שהתרסק על הרצפה המטונפת,
אלפי זכוכיות חדות.
אני אשאיר אותו שם,
אולי אחר כך אאסוף אותו אולי אף פעם לא.
אולי אדרוך עליו קצת, רק בשביל הכאב הפיזי
זה מה חרא באיבר הזה,
הוא לא נתון לשום שליטה,
של אף אחד.
חבל.