אוף. לא בא לי.
לא בא לי להתחתן.
בעצם, רעיון הטקס מבחיל אותי...
אבל מה שבא לי באמת זה להיות עם גבר שיזרום עם הסטיות שלי.
אנחנו כבר 4 שנים ביחד.
עוד 4 חודשים חתונה.
מתקשרים אליי כדי שאסגור דברים,
ואני עוד לא יודעת מה אני עושה שם,
עם גבר שלא יכול לתת לי מה שאני צריכה.
מדהים אמיתי כן?
אבל לא מוכן להשתחרר.
קוראת לזה אינטלגנציה מינית.
ניסיתי לדבר איתו על זה לאחרונה, מספר פעמים. אין פרטנר.
בינתיים ממשיכה להידפק מהצד. נהנית מכל רגע.
אבל מה יהיה?
בא לי שיזיינו אותי בבית שלי.
בא לי לארגן אורגיות על המיטה שלי.
בא לי שיצפה מהצד כשמישהו אחר מזיין אותי.
בא לי שהוא ירצה בזה לא פחות ממני.
לא בא לי לדחות סיפוקים.
השבוע, השולט שלי לא יכול להגיע למפגש איתי. זה בא לי ברע! כי בא לי עכשיו.
מה שאני עושה לרוב,
אני מדליקה ג'ויינט,
ואז הכל טוב!
ולא אכפת לי מה בא לי או לא.
כי הכל זורם!
ואני לא צריכה להתמודד.
שהחיים יעשו בי מה שהם רוצים,
אני גם ככה חצי לא שם.
אבל תמיד חוזרת למציאות,
וצריכה להתמודד עם מה שבא לי
ומה שלא.
