סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כרוניקה חיה

-"האם מין הוא דבר מלוכלך?"
-"רק כשעושים אותו נכון" (וודי אלן).
לפני 8 שנים. 24 בפברואר 2016 בשעה 15:05

 

 

עוד לילה של מוצאי שבת ואני לא נרדמת ממחשבות.

גם חסרה לי מנה הגונה של אורגזמת לילה טוב ופתיחת שבוע חדש.

אני מפליגה במחשבות שלי... מגיעה לחוף מבטחים, למפגש איתך. אבל הפעם זה שונה.. הייתי רוצה שדברים יקרו אחרת.

בפעם הקודמת שפינטזתי, הייתי נתונה לשליטתך המלאה ומצאתי את עצמי בינך לבין גבר נוסף.

כשאני מדמיינת שאני רואה אותך שוב, זה בתנאים שלי (ועדיין בהסכמתך המלאה).

כבר תקופה ארוכה שהייתי רוצה לנתק את עצמי פעם אחת ויחידה, מהרצונות שלך.

לנסות לפחות, להתרכז בעצמי. רק כדי לנסות להצליח, רק כדי לחקור את החוויה... כבר יותר מדיי זמן שאני לא מצליחה.

במחשבות שלי אני נכנסת לחדר האפרורי, הפעם אתה מחכה לי שם.

בתמונה אתה יושב על הכורסא האדומה. עירום, מפושק רגליים, מעשן סיגרייה ונותן לי את מלוא המרחב לחוות את עצמי.

אין מילים, אין דיבור, אין תהודה שחותכת את המרחב הזה. הכל נעשה בשקט מופתי, מאפשר את ההתכנסות שלי.

אני, שמוצאת את עצמי עם המושכות בידיים, מתפשטת מולך, משאירה את עצמי בנעלי עקב אדומות.

לא רוצה לחייך, מנשקת את השפתיים שלך ולוקחת שאכטה מהסיגרייה שאתה מעשן.

הברכיים שלי רוצות לרדת לרצפה, הפה שלי רוצה להתמלא.

אני כבר שבוע מתאמנת על שליטה ברפלקס ההקאה... אבל לא. למרות שאני מאוד רוצה, אני נמנעת מנסיונות להרשים, לרצות. הפעם זה שלי.

בסתר ליבי אני מודה לך על ההזדמנות. מעריכה ומעריצה אף יותר.

יודעת שלפני זה עשיתי כל מה שביקשת, וגם אחרי זה אבצע כל סטייה שרק תחפוץ בה, בעיניים עצומות, מבלי לשאול או להביע הסתייגות.

אבל היום, רק היום זה שלי. אומרת לעצמי את זה בראש ולא באמת מאמינה שאצליח לעשות את זה מהתחלה עד הסוף. ודאי אגלוש לריצוי מבלי דעת.

אני אוהבת להרגיש אותו מתקשה לי בפה, אני משחקת... עם הלשון, עם היד, עם השפתיים.

אני מגניבה אליך מבט תועה, ואתה מהנהן באישור, מרגיע אותי.. נותן לי את כל הביטחון שאני צריכה בעולם.

אתה מכבה סיגריה ומרפה את הגוף. הלשון שלי עוברת בכל כפל, קמט וקימור בגוף החלק שלך. זה מחרמן אותי.

היא מגיעה לכל מקום, והגוף הקטן שלי מצליח להכנס איתה לחורים הכי נידחים.

אני לא מתעכבת יותר מדיי, זה משהו שחלמתי לעשות כבר תקופה, רק לא באמת האמנתי שיהיה לי האומץ, שתהיה לי האפשרות.

אני מתיישבת עליו, בעיניים עצומות, בפה פעור, ראש מוטה אחורה. מרגישה את החדירה, מפנה את הקשב והריכוז שלי לשרירי האגן.

מפעילה את השרירים שאותם אני מחזקת בעבודה קשה כבר מעל לשנה, בדיוק בשביל להרגיש עוד קצת את מה שאני מרגישה עכשיו.

ללחוץ כמה שיותר חזק, להרגיש כמה שיותר עמוק.

מנתקת את עצמי מרעשי רקע. מקשיבה לנשימות שלי שהופכות כבדות.

מתרכזת בחוויה. אוחזת בך תוך כדי תנועה מעלה, נשענת עליך תוך כדי תנועה מטה.

מגבירה את הקצב... לרגע המחשבות שלי מוסטות לכיוונים הלא נכונים. 

אני נלחמת איתן, אין מצב שאני מנתקת את עצמי מההנאה שלי.

אין מצב שאני חושבת מה אתה חושב, או איך אני נראית עכשיו, או מה אתה מרגיש.

זה שלי, שלי הפעם. אתה שם, ואתה מקבל אותי כשאני פה-לא פה.

החוויה הזו עם עצמי מרגשת אותי, אני רוצה להתפרק עליך, לדעת שיש לי את היכולת.

אני רוצה להגמיר את עצמי, עליך, ממך.

להשתולל ללא עכבות...

לכרוך חזק את הידיים שלי סביבך,

לבכות לך על הכתף.

לטפטף עליך,

במורד הגב,

במורד הירכיים.

תודה.

 

אוקסיmoron - מעצב/מוביל/מורה דרך(שולט קוראים לזה בשפת העדר?) שאינו יודע לזהות את צורכה הספציפי של המעוצבת ובשם אגו ויתר ירקות זכריים מחלישים לא מסוגל להעניק לה את "הפעם שלה" בדיוק בטיימינג הנכון ובעוצמה שהיא זקוקה לה - לעולם לא יזכה לעדנה ולעולם לא יזכה אותה בעדנה. מאחל לך ניתוק מוחלט שיוביל לחיבור שלם.
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י