צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Rising from the ashes

אני. עם זיוני מוח על זיונים. על החיים וסתם מילים שזרקתי הקאתי או אמרתי.
לפני חודשיים. יום רביעי, 8 באפריל 2026 בשעה 4:33

את לבושה בבוקסר שלי ובחולצה שלי שגדולה עלייך בכמה מידות בלי חזייה...

השיער אסוף בקליפס, רטוב מהמקלחת של הבוקר.

 ואני מתעורר אלייך , כשאת בדיוק במטבח . מכינה את הקפה שלך .. 

  אני מחבק אותך מאחור.

 במתיקות אינסופית. את שואלת אם להכין גם לי..

אני . והשתיקות שלי.

 אני עסוק בלנשק את הצוואר שלך. את כפות הידיים.

 ואני שומע את הצליל האהוב עליי בעולם.. כשאת צוחקת.

את מלטפת את  הראש שלי.. עם ציפורניים ארוכות עוברת על הקרחת שגילחתי יום לפני..

"בוץ'..אני מתה על זה שזה קצוץ ככה"

אני, עדיין בשתיקות שלי.

 את שלמדת להכיר אותי. מבינה שאני כרגע במומנט . פחות יכול או רוצה להכביר במילים..

 רק לטעום את הקפה של הבוקר ממך.  לנשק אותך. שוב ושוב..

מדמיין את כל הבקרים שעוד יהיו לנו יחד.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י