לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Rising from the ashes

אני. עם זיוני מוח על זיונים. על החיים וסתם מילים שזרקתי הקאתי או אמרתי.
לפני 7 ימים. יום שבת, 27 ביוני 2026 בשעה 15:46

הכוונה כמובן לילדים..

את שלי קיבלתי בחבילה אחת עם האישה אותה אני הולך להפוך לאישה הגונה. 

 הטרולית בת תשע וחצי. על הרצף. היא גאון מרושע עם חוש הומור שחור, בגרות של ילדה בת שש בדברים מסוימים והבנה של בת 80 בדברים אחרים... ואין חיבור קסום כמו החיבור בין רמת הטרור  של יצור זה מול   שלי בצורת חתול וכלב. היא פשוט מצאה את המיניונים שלה לבצע את הדברים שעולים במוחה, או לזרום  עם  הדברים שעולים במוחם..

   פיגועים צוותיים של הטרולים מהשבועיים האחרונים לדוגמה:

*לשחרר את צ'ואי בחצר. לבד.  הדבר הזה טס   כמו טיל  חום ישר  מהדלת החוצה,אחרי חתול סורר שהחליט שהוא משתזף בלי אישור אצלנו בשביל של הבניין.. צ'ואי כמובן הגיב כאילו מדובר באירו פח"ע . נבח והעיר את השכנים בשבע בבוקר. שבת , ואז  . הו אז הגיע הפינאלה.. קפיצת ראש לתוך בור של בוץ וחרא של הכניסה השנייה  כי יש להם בעיית ניקוז.. מזנב ועד אוזן!

אני ואשתי לא הלכנו לספר אבל הכלב והילדה קיבלו ספא. מקלחות כולל פן.. שמנים לפרווה לצ'ואי ושוקו לילדה.

*הילדה.. שבת שעברה. שוחררה לבדלחצר כי אשתי החליטה לתת לה. לא ברור למה. .. עשר דקות לתוך האירוע. הילדה נשמעת בחצר שמחה מדי..
מסתבר שהיא מצאה שק פחמים של השכנים והיא החליטה לצייר. על השביל לבניין.. וכנראה שהחליטה שכל הגוף חייב לצייר איתה.. הילדה הייתה נראית כאילו היא כרתה פחם במכרה. צ'ואי כמובן עזר  לנו, כשהיא נכנסה הביתה מאושרת  וברח  מהדלת  הפתוחה עד שתפסתי אותו  בעזרת שוחד של ממתקים. היא כמובן רצתה גם ממתקים.. ולך תסביר לגמדה שזה חטיף לכלבים. פרץ דמעות  כזה לא נראה מאז טלנובלות של שנות השמונים.

נתתי לאמא שלה לנהל את המשבר הזה . כי אני הייתי עסוק בלחטוף אירוע לבבי...

* היוםבשבע בבוקר,שבת. מסתבר שפתחנו סלון איפור כלות.. היא נכנסה לחדר ואיפרה את אמא שלה, מהמם .. משהו כמעט כמו אורסולה מבת הים הקטנה.. ואז.. הו אז הן החליטו להתקשר אליי וידאו. תשמעו, שהתגובה הראשונה שלי לאמא שלה לא היה:"מאמי איזו יפה את.."

 קודם כל.. ניסיתי להבין  מי ומה הרביץ לה, כי לאישה היה פנס בצבע כחול   כצללית... ומתי עוד  התפזרו להם נצנצים על הפנס הזה..  שפתון אדום של זונות קוק , גם על השיניים.. ומבט של אשתי שאומר:"הצילו".

 אחר כך, כשאני באמצע אירוע לבבי מוחי -יצא לי:"יא מאמי,  התאפרתן יחד..?"

הטרולית אמרה :"לא.. רציתי שאמא תקום ותראה את עצמה ככה במראה, שתקום ותרגיש יפה.."אשתי  באותו רגע רצתה לחנוק ולחבק את הצאצאית ולתת לעצמה מחבת בראש...

מצידו השני של הקו,  חתול ג'ינג'י שבר עוד שלב בתריס   תוך כדי מרדף של"מהיר ועצבני" עם הכלב בכל הבית כולל לפזר קערות אוכל, לשפוך את המים, צ'ואי מצידו החליט שאין כמו להיות משמר השכונה, והחליט לנבוח את נשמתו על הילדים של השכונה שהשתוללו בחוץ.ועל החתול מהטרור הקודם. בניסיון לעשות לי"שקט" ועוד עמד שם בפרצוף.. של :"תראה,  אמרתי להןם להיות בשקט כדי שתישן, נכון אני כלב טוב?"

... 

זה כמובן יותר טוב מהפעם ההיא  בה  היא הייתה חלק מצוות שיפוט בתחרות שלנו לא דיווחו עליה, אבל אכן התקיימה בסלון שלי.. ובה היא שפטה את החייזר ומחמוד אבו תור של החתולים במירוץ ונכנסה לחדר, פתחה את הדלת בסערה, כשאני  כמעט גוהר על אמא שלה בהכרזה:" צ'ואי ניצח את לוקאס ונשך אותו בתחת" את המנח המוזר בו תפסה אותנו הסברתי שאני מדגדג את אמא בתחרות דגדוגים שכמובן זאת הייתה חייבת להצטרף.. מיותר לציין שלא נעשו ניסיונות נוספים לסקס  לאחר  מכן..

.. אני ואשתי מתכננים בריחה נועזת לאי בודד. אבל אל תספרו להם. הם יבואו אחרינו...  

לפני שלושה שבועות. יום ראשון, 14 ביוני 2026 בשעה 3:33

רשמית.

 עם חותמת והכול.

 הציעה לי נישואין במצעד. הקדימה אותי.

 וברור שאמרתי לה כן.  כן כן.. מזל טוב וזה אבל מי מספר להורים שלי שהבדיחות על זה שהחתן באזיקים ושרשרת   הן לא בדיחות..?! ומי דואג לאזיקים לזוג המצאושר? חח תקן  משטרתי אמריקאי בבקשה חח

לפני חודש. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 6:58

לא.. כי אם  חרמן ועצבני. מאז שהורדתי במשקל ומאז האימונים.. אני לא חם  כמו חייל מילואים שחזר מ45 בשטח.. לא לא..  אלא כל הלגיון הרומאי   עצמו! אני משפריץ בכמויות שאפשר למכור כדי לפתור  משבר מים במדינת עולם שלישי כלשהו. אני  כל היום בין הרגליים שלה אוכל  ומזין את עצמי במיצים שלה..  (שקט, ברטולין זה  עובד נהדר גם עם אבקת חלבון)

 אה.. והיא בין הרגליים שלי. כמה שרק אפשר. אנחנו לא שבעים.. שני סוויצ'ים  ביחד.. עם אותו סוג של פטיש(אוראלי זה החיים) משפריצים אחד את השני.. כשאני מדמיין שיש לי זין שהיא נחנקת עליו ואז היא באמת נחנקת ממה שאני מכניס לתוך הגרון שלה  מהכמות  ..כן- תתמודדו- התחלתי לכתוב בוטה שוב.

נשקלתי והורדתי בחודשיים האחרונים 17 קילו. בין השינוי התזונתי ל5 אימונים בשבוע לכמות סקס שלא תבייש מכון ליווי  בערב שבת.. ..  הגוף  שלי פשוט מעיף את המשקל  ממנו.

 מזלי שיש מאמן שאומר לי מתי לנוח.. כדי בכל זאת לא לקבל התקף לב.. למרות שאני מודע לכך שאם אקבל התקב לב זה בזמן שאני בתוך התחת העסיסי שלה  ,  תורם למדע את הלשון שלי עבור העונג שלה... אם אני מת והתחת הזה עליי תוך כדי.. בבקשה תצלמו, תקברו אותי עם התמונה שיהיה לי על מה לאונן בעולם הבא..

 אייייף.. קרח.. קרח.. דחוף..  

 

לפני חודש. יום שבת, 16 במאי 2026 בשעה 10:27

כן. .. אני עושה סקס מטורף. ובדסמ מטורף יותר. הכול בהסכמה נלהבת.לא רק הסכמה. עם רצון משותף וכבוד הדדי.

אני אוכל חורי תחת. וגם טוב בזה לפי הביקורות.ואוכל גם מנות משובחות. תחתים משובחים ויחידים

 אני אוהב כפות רגליים מטופחות של זכרים ונקבות.אבל יחידי סגולה גם.

  כן. אני מוכן שירדו לי.. רק מי שיכול.ה להתמודד עם ההשפרצות שלי ונהנית מהשומנים  העסיסיים שלי.. .

 אני מלקק דם. מקיז אותו עם סכינים מחוטאות משויפות ויפות

 

 בקיצור.. כן.  אני סוטה מין  רציני. אבל אני בוחר עם להיות סוטה מין רציני. אני נבדק כל שלושה חודשים.

 אני נקי. שומר על הגיינה אישית גבוהה. בשמים. מקלחות תכופות. דאודורנט.

 בקיצור נבלות. תעשו סקס. תעשו בדסמ. אבל  אם אתם לא שומרים על עצמכם..  לא יודעים איך נראה קונדום וחושבים שמשגל נסוג הוא אשכרה אמצעי  מניעה .. ואין לכם מושג  מהי הסכמה נלהבת...

תתרחקו ממני. מהכוס שלי. מהזין הפיקטיבי שלי. מהבת זוג שלי ומהתיבת הודעות שלי...

לפני חודשיים. יום רביעי, 8 באפריל 2026 בשעה 4:33

את לבושה בבוקסר שלי ובחולצה שלי שגדולה עלייך בכמה מידות בלי חזייה...

השיער אסוף בקליפס, רטוב מהמקלחת של הבוקר.

 ואני מתעורר אלייך , כשאת בדיוק במטבח . מכינה את הקפה שלך .. 

  אני מחבק אותך מאחור.

 במתיקות אינסופית. את שואלת אם להכין גם לי..

אני . והשתיקות שלי.

 אני עסוק בלנשק את הצוואר שלך. את כפות הידיים.

 ואני שומע את הצליל האהוב עליי בעולם.. כשאת צוחקת.

את מלטפת את  הראש שלי.. עם ציפורניים ארוכות עוברת על הקרחת שגילחתי יום לפני..

"בוץ'..אני מתה על זה שזה קצוץ ככה"

אני, עדיין בשתיקות שלי.

 את שלמדת להכיר אותי. מבינה שאני כרגע במומנט . פחות יכול או רוצה להכביר במילים..

 רק לטעום את הקפה של הבוקר ממך.  לנשק אותך. שוב ושוב..

מדמיין את כל הבקרים שעוד יהיו לנו יחד.

 

לפני שלושה חודשים. יום רביעי, 1 באפריל 2026 בשעה 8:54

עברו להם יאצ.

 4 שנים . היום ערב חג ומה אני אגיד לך יא יאצ?! 

 אין חג באמת. כי טילים מעל הראש. ואזעקות מהבוקר עד הלילה.  מדינה מפורקת ומאז ה7.10  הכול נראה כבר חסר הגיון ומדכא. כל הזמן נהרגים פה חיילים. אנשים. . ואנשים עייפים יאצ. מהכול.  

ופתאום אתה עולה בראש.

 והנה התאריך שלך. ועוד בערב פסח. חג החירות.  ונראה שכולם פה השתעבדו. להכול. לאלימות ולפורנו ולפורנו של אלימות ולזבל של טלוויזיה  וטלוויזיה שמראה רק זבל ולמסכים  במקום לתקשר באמת והתמכרנו מזמן אבל ההשתעבדות האמיתית.. התחילה קצת לפני שהלכת..

 

 ואתה. ציפור חופשייה שאתה היית.. שנאת כל רגע שצבוע ומיוצר בפלסטיק. שנאת את כל  המחמאות במיוחד כשידעת שהן זיוף. 

אתה; המומחה לבניית כלובים....ידעת כמה הכלובים שלך הם שום דבר לעומת הכלובים שאנחנו בני האדם בונים לעצמנו בראש. וחיית את החיים שלך כמעט בחופש מחשבתי מוחלט. 

  כל פעם בתאריך הזה.. אני חושב על זה שהיום זה  יום השקר.  וכמה כואב שאחד האנשים  הכי אמפתיים שפגשתי בחיי הלך דווקא ביום שמסמל כל כך הרבה  הפוך ממנו.. שקרים.. מתיחות.. שנאת את זה. אהבת אמת.  מרה ככל שתהייה. קשה ככל שתהייה.  

 תמיד אני מזכיר לעצמי.. שלא היינו החברים הכי צמודים בעולם.. אבל הייתי גאה לקרוא לך  מישהו.. מיוחד שנקרא בדרכי בעולם. חבר לדרך.. שאיבדתי .שהעולם  איבד.

אז בבוקר .. כשהתחילו האזעקות. היירוטים מאיראן .. וגשם בחוץ. עננים. המצב הכלכלי של כולנו בשפל.. אני נזכרתי  בך.  ביכולת שלך לראות דברים כאלה כהזדמנות לחפש משהו טוב להיאחז בו לשארית הדרך.. היום.. סתם כדי לא לישון עם כאב בטן בלילה. בטח היית  מפרגן על האימון של אתמול. אן על היכולת שלנו לקום בבוקר  ולהגיד " כוסאמקקק" כשידעת אחרים שכבר לא יכולים.  ולנסות לבעוט  שוב במערכת כדי לערער אותה עד שהיא תיפול.

  יאצ.. אני לא מרגיש חג. והמדינה באבל כבר המון זמן.. עם פרקים קטנים של אסקפיזם.  אושר במינון   מינימלי.  

 אני לא יודע אם יש באמת חיים אחרי המוות. הייתי צריך לדעת. אחרי מה שעברתי. ואני ...  שלא ראיתי את האור הלבן קורא לי אלא רק הרגשתי את הנשיקה של המוות לכמה דקות,   בוחר להאמין שהנשמה שלנו לפחות ; מגיעה לאיזו נחלה. שקט לה שם. ורגוע .  

 הלוואי והייתי יכול לדעת שאתה  באמת שם בנחלה ההיא . 

 יהי זכרך ברוך חיית פרא.  דווקא היום.. 4 שנים אחרי. אני פתאום מתגעגע  כאילו הזמן  הזה מעולם לא עבר.

 

לפני ארבעה חודשים. יום חמישי, 5 במרץ 2026 בשעה 13:19

בין תשוקה טוטאלית וחרמנות הוא כמו ההבדל  בין יום ולילה.  הם מקבילים זה לזה..  אבל זאת לא אותה תחושה.

 אם אני מתפרק מינית כשאני חרמן.. אני שבע. כשאני חושק בך.. אני רוצה יותר. עוד ממך. כמה שהגוף יוכל לשרת אותך.לשאת  את  כובד הירכיים שלך עליי.. את כולך .. את הריח שלך בכל מילימטר ממני.

 אני רוצה שתגרמי לי להתחנן לכאב ממך. שתגרמי לי לדמם ותלקקי את הדם שלי כאילו את זקוקה לו כדי לחיות.  אני רוצה שתשתמשי בשרירים שלי להגן בגופי על הלב הרך שלך ו כדי להרים אותך לקיר.. ולהתעלס איתך בעמידה.

 אני רוצה שתשתמשי בלשון שלי עבורך. שתשכבי שם, יפה וזוהרת מהנוזלים שלנו.. בזמן שאני שוב מענג את כולך.גורם לך לתקוע ציפורניים בבשר שלי. 

אני רוצה שלא יהיה לי צל של ספק  במה המטרה שלי. לא נשלט. לא עבד. אלא קן תפילותייך . שכולך תשפכי לתוכי. הסטיות המאווים. החלומות. 

 אני לא הסמרטוט שלך. אני קו ההגנה. הכתפיים. העוגן.   הר השרירים המתמסר למולך. 

 אז אני לא חרמן . אני חושק בך

 .. תני לי ממך עוד

 

 

לפני חמישה חודשים. יום חמישי, 5 בפברואר 2026 בשעה 7:04

Spreading legs and Spreading  love 

Are not the same thing.. one makes you smile.. the other  makes your crabs smile.. 

לפני חמישה חודשים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 3:16

כמה מילים על מערכות יחסים . כל מערכת יחסים, מול פוסט טראומה מורכבת: 

זה שאני מבין את הטראומה שלך לא אומר שאסכים לספוג התנהגות לא ראויה שלך. אני יכול להבין שכואב לך בלי לקבל עליי את החסכים הרגשיים שלך.

 זה שעברת דברים, לא נותן לך סיבה להתעלל באחרים או לבחון את קצה יכולת ההכלה .החלמה אמיתית מטראומה כוללת בתוכה חוסר הסכמה מוחלט לשתף פעולה עם מניפולציות רגשיות 

 ואפס סובלנות כלפי נרקיסיזם בדמות התקרבנות,בחינת גבולות או דרישה להכיל התנהגויות שלא עולות בקנה אחד עם מערכת יחסים בריאה..

  אני מנהל היום מערכת יחסים מדהימה,בריאה וחזקה עם עצמי.. ולא מצפה שתביני "את המקום שממנו אני בא" . אני מסביר אותי. אני מתקשר את הגבולות, הצרכים, שלי והקווים שלעולם אחצה. פוסט טראומה מורכבת .. היא מורכבת. א ל היא גם ניתנת לטיפול. זה לא יהיה אף פעם מושלם.. אבל זה זה יהיה שלם. ויגיע יום ותדע לתקשר אותה. אבל אם אתה לא שם ואת.ה משתמש בגזלייטינג ודינמיקות רעילות כדי לתקשר את הכאב שלך. את לא יכולה להיות במערכת יחסים איתי.

 ואם ביקשתי  מעל פעמיים בשיחה.. לכבד גבולות שלי  ..לא תהייה פעם שלישית....

 

לפני חמישה חודשים. יום שישי, 16 בינואר 2026 בשעה 10:24

כתבתי פוסטים. מודעות. ואף הרשיתי לחברים מיוחדים בלבד לחפש לי מישהי ולשדך ביננו. 

 עכשיו.. נחכה שייפול  המזל. בעזרת השם.  כן אמרתי בעזרת השם.  תתקדמו...