בין תשוקה טוטאלית וחרמנות הוא כמו ההבדל בין יום ולילה. הם מקבילים זה לזה.. אבל זאת לא אותה תחושה.
אם אני מתפרק מינית כשאני חרמן.. אני שבע. כשאני חושק בך.. אני רוצה יותר. עוד ממך. כמה שהגוף יוכל לשרת אותך.לשאת את כובד הירכיים שלך עליי.. את כולך .. את הריח שלך בכל מילימטר ממני.
אני רוצה שתגרמי לי להתחנן לכאב ממך. שתגרמי לי לדמם ותלקקי את הדם שלי כאילו את זקוקה לו כדי לחיות. אני רוצה שתשתמשי בשרירים שלי להגן בגופי על הלב הרך שלך ו כדי להרים אותך לקיר.. ולהתעלס איתך בעמידה.
אני רוצה שתשתמשי בלשון שלי עבורך. שתשכבי שם, יפה וזוהרת מהנוזלים שלנו.. בזמן שאני שוב מענג את כולך.גורם לך לתקוע ציפורניים בבשר שלי.
אני רוצה שלא יהיה לי צל של ספק במה המטרה שלי. לא נשלט. לא עבד. אלא קן תפילותייך . שכולך תשפכי לתוכי. הסטיות המאווים. החלומות.
אני לא הסמרטוט שלך. אני קו ההגנה. הכתפיים. העוגן. הר השרירים המתמסר למולך.
אז אני לא חרמן . אני חושק בך
.. תני לי ממך עוד