Equilibrium

לשבת מתחת לשולחן שלך,  כשאתה מול המחשב,  משוטט לך,  מתכתב בכלוב,  קופץ לאיזה אתר פורנו,  חוזר להתכתבות... לשבת מתחת לשולחן ולמצוץ את הזין היפה שלך שמספר לי את מה שאתה רואה, חווה ומרגיש. הוא מספר לי את מה שאני לא רואה... עד כמה ההיא שבאדומות מצליחה לגרות אותך, וההיא למרות רצף ההודעות בלתי פוסק לא מזיזה בך כלום... כמה היית רוצה להיות חלק מהסצנה שאתה צופה בה עכשיו או שלא....

ואני ממשיכה למצוץ, להשמיע קולות של הזדקקות, לעשות הכל כדי שתשחק איתי עכשיו. אבל זה לא הזמן שלי עכשיו, ואני מבינה את זה, אדוני. ואני מודה שגם בזמן שהוא לא שלי,  אתה נותן לי להיות חלק, אתה מרשה לי להיות שם למטה...

ואני ממשיכה... אני מתענגת על המציצה, לפעמים נראה לי שטיפה יותר ממך.. אבל רק כי אתה כרגע נשאב למציאות הווירטואלית... ואז היד שלך עוברת על הלחי שלי,  או מלטפת את הראש שלי, ולפעמים מצמידה אותי כמה שיותר קרוב על הזין שלך - ואני יודעת שחזרת...

ואני ממשיכה... לעינוג שלך אני מוסיפה את שלי,יד אחת מחזיקה את הזין שאני לא מפסיקה למצוץ, ללקק,  לשחק איתו עם הלשון,  יד שנייה יורדת למטה כדי לסגור את מעגל החשמל שנוצר כאן. אני מתחילה לרעוד, לגנוח עם הזין בפה,  להזיז עליו את השפתיים בקצב מוגבר, לדפוק לעצמי את הגרון... ואתה.. אתה כאילו לא שם לב,  אתה ממשיך בשלך- הזמן הזה הוא לא שלי...  רק הזין שלך מספר לי שאתה פה,  איתי... 

ההזדקקות שלי, ההתעלמות שלך,  המקום שאתה מאפשר להיות בו, השיחות איתן בזמן שאני רועדת בין רגליך... הכל התערבב לבלילה אחידה, בלילה שממלאית ומציפה הכל, ואני מתפרצת בגמירה מיבבת... 

ואני ממשיכה... להתחכך בך,  לנשק את כפות הרגליים שלך. בזמן שאתה שם רגל אחת על גבי ומצמיד את ראשי לרגל השנייה שלך. אני עוברת עם הלשון בכל פיסת עור,  כל מילימטר, נצמדת, קוברת את הפנים שלי בתוכה.. אני מתענגת על מה שיש לי הרגע. אני משחררת הכל ובעולם שלי נשארנו רק אנחנו,  אני אתה, הלשון שלי והרגל שלך... זה מטריף אותי מחדש... 

ואני ממשיכה.. אני לא נרגעת.אני ממשיכה לגמור שם הרצפה הקרה מתחת לשולחן שלך. פעם אחרי פעם..פעם אחרי פעם וזה לא ממלא אותי... ולא מרגיע. אתה מוציא אותי משם,  מושך בשיעור למטה ושולח למקלחת. אני מתקדמת לשם לאט,  על הארבע הרועדות שלי. אני נצמדת לקיר ומרגישה זרם חם שעובר על גבי, על התחת שלי, על הכוס שלי. שם במקלחת,  כשאתה עומד מעלי ומשתין על כולי אני מוציאה את האנחת ההקלה הראשונה . זה מרגיע, זה מחמם אותי מבפנים, זה מקרקע אותי. 

זה גורם לי להרגיש את עצמי הכי שלך באותו רגע. גם אם זה לא בזמן שלי. 

תודה לך. 

הבעיה הכי גדולה שלי היא לקום בבקרים. השינה שלי מאד עמוקה, עולם החלומות שלי משתלט עלי וכל יום מחדש לא משחרר אותי בקלות אל המציאות. וגם כשאני קמה לוקח לי לא מעט זמן לחזור לגוף ולהיות בנאדם :)

הדרך  היעילה שמחזירה אותי לגוף באופן הכי מהיר - היא גירוי מיני. ליקוק או זיון עדין עושים את העבודה באופן מושלם - 10 דקות ואני פה. 

אז חשבתי לי... מכיוון שלא כל יום זה אפשרי שrתיק יעיר אותי כמו שצריך, אף על פי שאני לא הייתי מתנגדת ;)... אפשר כמובן להחזיק צי של נשלטים ויעבדו ברוטציה וכל יום מישהו אחר יגיע להעיר אותי... אבל זה המון לוגיסטיקה וניהול ואין לי משאבים לזה.

אז אולי הגיע זמן להמציא איזה שעון מעורר שובב שבשעה הנדרשת יתגנב לתחתונים ויעשה את העבודה?  

אני בטוחה שאני לא היחידה שצריכה את זה וזה יכול להיות עסק מרוויח מאד.

 יש יזמים בקהל? 

בהמשך לפוסט שנכתב היום הצצה להצצה...

הדברים מתעכלים לאט אצלי,  אני מוצצת ולועסת כל פרט שעולה למודע כאשר הערפל של ההתרגשות מתחיל להתפוגג.

פתאום אני חווה אותה תחושה של גירוי שהייתה לי כשרק גיליתי את העולמות התחתוניים שבי. שוב אותה תחושה של ניצחון. ניצחון על האגו. אני מוציאה לשון ועושה לו פרצופים לחצוף הזה שניסה לשכנע אותי שזה לא בשבילנו כשהתהלכתי שם קרוב לגבול...

תחושה של חופש שמעבר לגבול.גירוי מהסקרנות והדמיון שכבר רץ קדימה. 

רק הפעם לכל זה מתלווים גם תחושה של בטחון ואמון בבן זוג שלי. ההבנה שאני עטופה באהבה שלו,  שאני ברת מזל כי יש לידי בנאדם שכל כך רואה אותי ונמצא איתי שם בכל רגע.

קיבלנו הצצה קטנה למה שקורה בינינו כשיש איתנו עוד אנרגיות,  עוד ידיים,  עוד בן אדם לחלוק איתו... ההצצה הזאת הראתה לי את החוט המקשר בינינו וכמה קל להשתחרר כשיודעים שהוא קיים.

ומה שמדהים... אני כבר כתבתי פעם שלפי דעתי היצירה ויצרים קשורים חזק ביחד .

החשיפה שלי לעולם הסטיות ושליטה קרתה כשהתחלתי תהליך של פיתוח קול שחלמתי עליו כל כך הרבה זמן.. וכמה שיותר יצרתי בזמן הזה ככה יותר הייתי פתוחה והגעתי עם עצמי למקומות מדהימים בתהליך גילוי המיניות שלי. ובלי שום קשר יצירה תהליך מאד מחרמן.. 

וביומיים האחרונים אני שוב רואה את שתיהן עושות צד קדימה - בסשן פיתוח קול של שעתיים הגעתי לגבהים ועוצמות שפשוט לא תיארתי שקיימים בי,  פתאום שמעתי קול שלא האמנתי שהוא שלי. הרגשתי וויברציה ועוצמת שהכניסו אותי לשוק. גילוי מדהים שחיזק אותי... ויום אחרי זה אני בלי פחד,  עטופה ומסוקרנת עוברת עוד כמה גבולות. אני לא אפסיק לשיר לעולם,  מבטיחה לכם! 

היא פתחה לנו דלת...

רק אלוהים יודע כמה פעמים תיארתי לעצמי את הרגע הזה לפני זה. נו טוב, לא רק אלוהים.. גם אני. 

וכמובן שאף פעם זה לא כמו שאנחנו מציירים לנו. לעומת התמונות שהסתובבו אצלי בראש לא היה שם פחד. הייתה התרגשות, היה רצון להכיר, היה נעים, נוח ורגוע. הנוכחות שלה כה מכילה ועוטפת...

זאת הייתה אמורה להיות פגישת היכרות. הם מכירים כבר שנים,  אני והיא נפגשנו לראשונה. השיחה שהתפתחה לנו בהתכתבות שבוע לפני זה מאד הרגיעה אותי... הצטיירה מולי אשה עמוקה ומעניינת, אשה כנה עם עצמה ועם הסביבה שלה, אשה שלמה עם עצמה ועם המיניות שלה....

דיברנו על אה ודה, אבל אם מישהו היה לוקח סכין הוא היה מצליח לחתוך את האוויר שנוצר בין שלושתנו.

הוא ביקש לקחת אותי לחדר. היא הסתכלה לי בעיניים ושאלה האם אני מסכימה שהיא תצפה. אני בלי לחשוב הסכמתי ואז חשבתי והסכמתי שוב ...

זאת הייתה הצצה. בשביל כולנו. הצצה שלה לאינטימיות שיש ביני לבינו, הצצה שלי לדינמיקה בינו לבינה, הצצה לדינמיקה ביני לבינה. 

מבט לעיניים שלה כשאני מלאה בו,  ליטוף עדין שלה על הגב שלי כשהוא מתפוצץ אצלי בפה, היד שלה עם ה-magic wand כשהוא מזיין אותי... היד שלה שאני לא הפסקתי להחזיק וללטף... 

היא פתחה לנו דלת... דלת שכל כך פחדתי להציץ מה יש מאחוריה...  

אני פה כמעט שנה,  חלקכם עוקבים אחרי הבלוג שלי ממש מההתחלה,  חלקכם הצטרפו יותר מאוחר.. יש כאלה שבאים הולכים,  קופצים ללייק קצר ושוב נעלמים. 

ולפעמים אני תוהה - אני משתפת אתכם במחשבותיי, בחוויות אינטימיות,  תהיות, פנטזיות,  רוקמת סיפורים מחוטי דמיון ואומץ... 

אבל השאלה שאני משתעשעת בה היא איזו דמות מצטיירת לכם?

מעניין אותי לדעת שאם הייתם צריכים לתאר אותי על סמך מה שקראתם (רק על סמך הבלוג)- הן חיצונית הן מבחינת האופי - מה הייתם אומרים?  

נכון,  כמו שאנשים שכבר נהיו לי פה יקרים וחשובים,  אומרים - "כולנו זונות צומי " - אז אני רוצה את המנה שלי!  

אז אל תתביישו,  תנו לי את זה :)

אני לא מפחדת מאף פידבק - זהו מקום להגיד כל מה שהתעורר בכם בזכותי או באשמתי. 

אז מי זאת Sapio? :)

אז כן, קיצרתי.. השארתי בכינוי כל מה שהיה צריך להשאיר.. 

הורדתי כל מה שלא הכרחי. 

אני עדיין אני, רק יותר קלה לעיכול :)

עד גיל 18 ההורים ניסו להחזיק אותי בוואקום - לשמור עלי מהכל בערך, לא הרשו לי כלום כמעט. החזיקו אותי סקרנית על רצועה קצרה. וכל פעם שמשכתי קצת הצידה או השתחררתי מהרצועה,קיבלתי עונש.
כל פעם כשפתאום לא הרגשתי קולר לוחץ על צווארי, רצתי מהר וכמה שיותר רחוק, למקומות הכי נמוכים ומלוכלכים, כדי לחזור אחר כך לכלוב הזהב כמה שיותר מטונפת. כדי שוב לקבל עונש- כמה שיותר רחוק הגעתי - ככה העונש היה ארוך יותר - שוב לא נתנו לי לצאת כדי לחוות את העולם.

כשהגעתי לגיל 18 פשוט קרעתי את הרצועה בטקס חגיגי ומרגש מול העיניים המופתעות והעצובות של ההורים והתחלתי להשתגע - לפצות את עצמי על כל השנים של עוצר. ילדה מפונקת, מבית נקי ומצוחצח, שכל החיים התייחסו אליה כמו לנסיכה (רק בכלוב, כן?), שכל החיים הסבירו לה על כבוד שגבר צריך להביע כלפיה, שקראה כל כך הרבה ספרים בהם נשים נסגדות, מוערכות, מקבלות כל כך הרבה יחס וחיזורים... והילדה הזאת רצתה לברוח מזה. רצתה לטעום טעמים יותר חריפים...
השנים הראשונות לאחר קריעת הרצועה רציתי ללכלך את עצמי, להוזיל, לקרקע. חיפשתי ואו, לורד, ואף פעם לא הייתה בעיה למצוא -
את הסקס הכי זול, את היחס הכי מזלזל...
ייתכן שכל זה היה מרד, דווקא על כל השנים שביליתי בוואקום..
אבל אז, אז ידעתי שזה מה,שאני צריכה... שם נהניתי מזה מבלי לשפוט את עצמי. עד שהשופטת הפנימית התעוררה ופסקה :"את זונה!". זה היכה בי- ותוך שניות כמה שנים טובות בהם נהניתי, חקרתי, לא הצטערתי על כלום -התערבבו בראש לתוך עיסה אחת אחידה בצבע גועל עם טעם של גועל.

משם התחיל התהליך ההפוך. התחלתי "להתנזר ", לקשור חזק בתוך ראשי את המושגים של סקס, אהבה,זוגיות. ניסיתי להיעזר בשבלונה הקיימת בחברה, ניסיתי להתאים את עצמי, להוכיח לעצמי שלא הכל אבוד..
חינכתי את עצמי לא רע, אני חייבת לציין. המושגים יצרו קשרים חזקים מאד.
במבט לאחור אני מבינה שזה שעשיתי - זה פשוט לבנות לעצמי כלוב חדש, שלי, פרטי, בו רק אני מחזיקה את עצמי על חבל מפחד להיות שונה ולא מובנת...

פעם אתה הראית לי אותו...

פעם אתה הוראת לי להיות שם...

היום אני בוחרת  אותו בעצמי...

כמעט הכל מושלם בקו ההרשעה שלך... אפשר להביא את כל הראיות לתמונה כללית כך שבאמת אצא אונסת... 

אבל איפה שמעת קורבן אונס שמבקש שהאנס יעלה עליו שוב? 

ועוד מבקש כל כך יפה :) 

בכל מקרה... יש עורכי דין פה? חייבת להבטיח לעצמי הגנה גם לעתיד-  כי המעשה עלול לחזור על עצמו בעקבות הצלחה מסחררת ומגמרת :)

בעקבות השיחה שהייתה לי בכלוב עם אשה חריפה שטענה שהיא לא נמשכת לנשים,  אבל אולי... אולי, אם היא תפגוש מישהי שתהיה ההעתק הקטן שלה - הן מבחינה מחשבתית הן ויזואלית - אז... אולי יש מצב- התעוררו בי תהיות. 

אז למה ולמי אנחנו נמשכים?  האם החשק נובע מהזדהות?  האם אנחנו צריכים למצוא משהו משותף כדי לרצות מישהו?  או שההפך - אנחנו חושקים במה שאין בנו?  

לא פעם שמעתי גברים אומרים שהם רוצים את הקופי שלהם רק בחצאית ועם ציצי. לי אישית זה קצת מזכיר אוננות בבסיס שלה... 

אין לי תשובות. ולכם?