סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 9 שנים. 8 ביוני 2015 בשעה 12:11

מתכון "אשה מבולבלת וטוב לה"

 

מרכיבים:

אשה מסוקרנת - 1

גבר חזק ורגיש -1

ספסל בפארק הירקון - 1

משיכה מנטאלית - 2

משיכה מינית  – 2

עונג לדבר אחד עם השני – 2

רוך – 2

כוח – לפי הטעם של גבר

אופן הכנה

לקחת את כל המרכיבים, לשים באותו מקום בלילה אחרי ארוחה טעימה מאד ולתת לדברים לקרות לבד...

 

***

 

היום אני שקטה...

 

הבטן שלי מאד רגועה.. אבל זה מרגיש לי כמו השקט שלפני הסערה... משהו מתבשל שם, יקירי..

 

הראש מנסה לעבד את כל האינפורמציה ... להבין ולעקל מה קרה שם אתמול על הספסל הזה...

 

הכוח שלך הפחיד אותי, הרוך שלך עטף אותי בעדינות וגרם לרצות להיפתח עוד ועוד...

 

שלשום כשהתכתבנו שאלת אותי אם אני רוצה להיות הזונה שלך... עניתי לך שקיים ויכוח פנימי בנושא אבל בגדול כן.. אמרת  "לאט לאט:) ". חשבתי על זה גם בלילה לפני הפגישה. תהיתי מה זה אומר בדיוק להיות הזונה שלך, ניסיתי להבין מה זה עושה לי כשאני אומרת לעצמי " אני זונה שלו", הבחנתי בסלידה והסתייגויות שיש לי כלפי המושג הזה . למה בדיוק אני מסכימה לזה באופן אינטואיטיבי?.. לא מצאתי תשובות, רק הרגשתי איך סקרנות מתגברת, החשק עולה וגורם לי להתפתל במיטה בלי יכולת לפרוק ...

 

אתמול הידיים שלך דרשו ממני להגיד לך את זה...  ידיים שהכאיבו לי בפתאומיות והקול שלך שהפך להיות מתחתי וכבד דרשו להגיד " כן, אני הזונה הקטנה שלך" ואז לחזור על זה עוד הפעם..  אמרתי את זה בלי באמת להבין אבל לא מתוך הפחד מהכאב שיכול לחזור . ממש לא. אמרתי כי אני באמת רוצה לגלות . ואתה נתת לי טעימה.

 

שם על הספסל , במקום די ציבורי.. מקום די מואר , שעוברים בו מדי פעם אנשים, שם דרשת ממני לפסוק את הרגליים. אני היססתי, לא היה לי נעים, כל כולי התנגדתי לזה... כאב חד, עיניים שנועצות בי מבט חודר והטון הזה.. טון בטון.. כבד, לא מהסס, בלי שום זכר לאותו רוך שהיה לפני שנייה. נכנעתי... עזרת  לי עם הידיים להגיע  לפיסוק רחב יותר  "כן, ככה, כמו זונה טובה" אמרת ... רגע של פחד, השפלה, התנתקות טוטאלית, חשק שפתאום תופס צורה חדשה לגמרי ...  ברגע זה כבר לא הייתי האני המוכרת .. פתאום הייתי מישהי אחרת. מישהי שפה רק בשבילך, שמקבלת צורת הרצונות שלך, שלווה ומתמסרת.. 

 

וכשגמרתי, חיבקת אותי שוב.. את הגורה הקטנה שלך, והידיים שלפני כמה דקות הכאיבו, מעכו, התעקשו על האורגזמה שלי באגרסיביות ,עכשיו חיבקו אותי, ליטפו אותי בעדינות, סידרו לי את החצאית ונתנו לי להבין שלא משנה מה קרה פה הרגע  - אני אשה שאתה מכבד ודואג לצניעותה... אני זוכרת גם מה לחשת  לי כשהרגשת את ההתמסרות שלי לאצבעות שלך.. זוכרת טוב, טוב , יקירי... ואלה היו מילים של אהבה, ולא של כוח...

 

שם על הספסל אני הייתי הזונה שלך שמוכנה לעשות הכול כדי לרצות אותך, הייתי הגורה הקטנה שלך שמתכרבלת בתוך החיבוק שלך ומחפשת חום ואהבה.. שם על הספסל הייתי אשה שיכולה להיות הכול... לקבל כל צורה שתבחר.. אשה שלמה יותר... אשה שמקבלת מענה להרבה צדדים שבתוכה , אפילו לאלה שעוד לא מכירה בעצמה.  אשה שבטוחה שיאהבו אותה גם אם היא תהיה עכשיו במקום הכי נמוך מבחינתה.. שיקבלו אותה גם ככה...

 

הניגודיות הזאת כה טעימה לי ...כאב לצד רוך, מילים של אהבה לצד יריקה לתוך הפה הפעור מההנאה, כוח של גבר דומיננטי ועדינות של גור מתרפק ... תמיד ידעתי שהשילוב הכי מוצלח הוא מתוק וחריף...

 

בישול נעים לנו, יקירי ..

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י