סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 17 באוגוסט 2015 בשעה 11:56

שנים אני עושה מדיטציות, סדנאות פיתוח עצמי, עוברת תהליכים עמוקים ומרפאים.. שיטות שונות, מורים שונים, מקורות מידע מגוונים.. ואם לנסות להעביר קו מקביל בין כולם  - הייתי מנסחת אותו כשליטה על ה-MIND, כלומר, שחרור מהכוח והפיקוח היומיומי שלו ונתינת מקום לרגשות וחוויות אוטנטיות שלא תמיד מקבלות ביטוי, כי אדון ה-MIND  בתפקיד שלו.

 

מתחילת הדרך הרוחנית שלי אני מודעת לקושי שיש לי לשחרר את המחשבות, לא להיתפס עליהן כמו על גלגל הצלה בים סוער. לשחרר, לתת למחשבות לחלוף כמו גלים שמביאים איתם עוד מידע, להגיד להן תודה ולהמשיך קדימה – זה אתגר, אתגר אמיתי.

 

אז אני לומדת... נכון, אני לא תלמידה הכי מתמידה וצייתנית שיש, אבל אני לומדת... בדרך שלי, בגבולות היכולות  שלי.. אני יודעת שכמה שיותר משקיעים ומתמידים במדיטציה ככה ה-MIND מתרגל להיות במנוחה. בכל מדיטציה יש בסיס משותף -  להיות מרוכז במשהו ספציפי וכל פעם כשאתה מזהה שהראש מתחיל לנדוד לכיוון המחשבות, להחזיר אותו לאובייקט של תשומת הלב שנבחר ( נשימה, דימויים, אור, גוף וכו').

 

הגעתי למחשבות על מדיטציה אחרי מה שאדוני (המדהים והיקר שלי)  אמר לי בשבת בבוקר בזמן סקס ההתעוררות שלנו...  אני זוכרת שהוא הצמיד את האצבע שלו לרכה שלי ואמר " אני רוצה שתדעי להיות אפס פה! בראש שלך!". הוא זרע בי את המחשבה הזאת והיא התחילה להתפתח בתוכי:

 

אני יודעת בוודאות שאין לו צורך בשפחה טוטאלית- גם אני לא אהיה כזאת, הוא לא באמת רוצה בת זוג שהיא אפס, הוא לא צריך סמרטוט בחיים שלו – אחרת הוא לא היה בוחר בי, הוא  כן רוצה שבת זוג שלו תהיה חכמה, מודעת וחריפה .

 

אז מה זה אומר להיות "אפס בראש"???  ואחרי כמה לופים של אותה שאלה במוח עלתה לי אסוציאציה של  מדיטציה. הרי במדיטציה אני רצה כמו גורה מרוגשת לעבר האופק בו המוח נח והבמה פתוחה לחוויה אוטנטית שלי. פשוט שם לא קוראים לזה "אפס" או "ביטול עצמי" , שם משתמשים במילים יותר רכות ומזמינות " שחרור, התעלות.."  (אוח, כמה, מסתבר,  הסמנטיקה חשבוה לי!)

 

ופה... פה, לפי דעתי, זה אמור להיות באותו עיקרון, רק הריכוז הפעם הוא על התפקיד שאדוני בוחר לי ( כמו שמדריך בוחר את מושא של תשומת הלב בפרקטיקה כזו או אחרת)... לדוגמא: להיות זונה שלו, אז להיות מרוכזת בלהיות זונה ולא לתת למוח לנדוד לאזורים הרגילים והנוחים בהם הוא עסוק בפענוח של המחשבות שרצות ולא נותן לי לחיות את המומנטום בו אני רוצה להיות בדיוק מה שהוא רוצה וצריך.

אז מה זה הביטול העצמי הזה אם לא עוד דרך להרגיע את ה-Mind ששולט עלי? 

יופי, המצאתי לעצמי מדיטציה חשדה! מחכה לתרגול בקוצר רוח :)

 

AUMMMMMMMMMMM


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י