סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 10 שנים. יום חמישי, 12 בנובמבר 2015 בשעה 9:54

אנחנו שוכבים, מעשנים ג'וינט טעים, מפטפטים בנחת על היום שעבר... אני הפוכה, אם הראש ברגליים שלך...  חם לי בגוף ובלב. השמלה הועלתה קצת למעלה כדי לאפשר לך ליהנות מהנוף שארגנתי במיוחד בשבילך. 

פשוט ככה.. בלי למהר לשום מקום, אתה מדבר איתי ובוחן כל סנטימטר של הגוף שלי שנגלה לעיניך. מדי פעם מעביר אצבעות חמות על הישבן... מתבונן. המבט שלך כל כך רציני ומרוכז כאילו אתה פותר עכשיו בעייה קיומית גלובלית או מנסה להוכיח איזו תיאוריה מדעית מסובכת... אני מכירה את המבט הזה כבר. אני יודעת מה הולך להיות.

המבט הזה קורא לזונה שלך. מוציא אותה ממני לאט לאט. ממקד וממקם אותי בהדרגה.

הזונה שגאה להיות זונה שלך. הזונה שרוצה שתהיה גאה בה. לא כלבה, לא גורה חוצפנית ושובבה.. זונה. זאת שלא יכולה בלי זין. זאת שתירד נמוך ותעשה הכל כדי לזכות במגע שלך, זאת שתהפוך עולמות כדי להרגיש את הנשיקה שלך על שפתיה.. אבל אני יודעת, אדוני, שזונות לא מנשקים.  בזונות משתמשים. זונות משפדים על הזין הזקור ומזיינים בלי להתחשב בעונג שלהן. 

ואתה קורא לה. לזונה שלך...

זונה שתחלוק עם אחרים, כדי לראות כמה היא מסוגלת לעשות בשבילך.. וגם סתם, שכולם ידעו איזה זונה מצאת לך.

אותה זונה שתמכור בכסף ותראה איך היא מפנקת עוד לקוח אחד מסריח ומיוחם ותביא לך את הכסף במו ידיה.

זונה שתכניס את כל העולם למיטה שלה שיהיו שותפים לחוויות המיניות שלה ותסתכל מהצד איך הם מריירים עליה והיא נשארת זקופה וגאה למרות הכל.

זונה שאתה בעצמך תפשק את הישבנים שלה כדי לתת לזין אחר לזיין את חור התחת שלה. שתחזיק את הראש שלה כדי שזין אחר ידפוק חזק את הגרון שלה...

הזונה הזאת פה, אדוני, בתוכי. היא תמיד לשירותך אדוני. כל החורים שלה פעורים ומוכנים עבורך אדוני... 

כי כל צעד שלי כלפי מטה , אדוני, מעלה אותי למעלה. כי כל צעד שלי אל מעבר לגבולות שלי אדוני אני עושה יד ביד איתך, כשאני מרגישה את התמיכה ואת האהבה שלך. כי אני יודעת שאתה לא תיפגע בי, כי אני מרגישה איך אתה כואב את הכאבים שלי... אני יודעת שאתה שם, אדוני האהוב...

אבל במקום להגיד את כל זה אני פשוט שוכבת ושותקת... נותנת לך ליהנות מהנוף שארגנתי במיוחד בשבילך...

וחם לי בגוף ובלב.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י