עוד ימיים אני יוצאת לבמה שוב.
עוד יומיים אני שוב אחווה את האור שמופנה אליי.
עוד ימיים ..
ולא משנה במה אני אהיה לבושה — אני שוב ארגיש את עצמי ערומה מול הקהל הצופה.
רק הפעם אני בחרתי בשיר שהתחושות שאני רוצה להעביר בו לקהל הן חרמנות, הזדקקות למגע, צמרמורות בכל הגוף... או במילה אחת Fever.
כדי שקהל ירגיש, יתחבר באמת לא מספיק לשיר טוב טכנית. לא מספיק לדעת מילים ולקחת תוים גבוהים— כל מילה אמורה להיות ברורה לי, על כל משפט אני צריכה לדוג מעומקי הנפש את הרגשות שלי וללפף אותם סביב הטקסט.
לשיר את השיר הזה על הבמה זאת אחריות גדולה— היו רבים טובים ממני שעשו זאת מדהים.
לשיר את השיר הזה על הבמה — זה לצאת "ערומה" ולשפוך החוצה מיניות וטיזריות מול אנשים.
לשיר אותו — זוהי חוויה מינית פומבית בה אני אמורה להביא את המלכה שבי לבמה. מלכה שלא מפחדת להודות בחולשות שלה.
עוד יומיים..
ובינתיים תהנו מהגרסה המדהימה הזאת