תמיד ידעתי שאני קצת מכשפה.
אולי יש למילה הזאת קונוטציה קצת שלילית... אז אגדיר את זה אחרת— אשה עם כוחות.
אני בלי לרצות מרגישה רגשות של אנשים שנמצאים לידי. חווה באופן פיזי ומוחשי לגמריי מצבי רוח של סובבים, גם אם הם לא מוכרים לי.
זה לא תמיד קל, אבל לא על זה הסיפור..
היום בבוקר איזה שליח על טוסטוס כמעט דרס אותי על מדרכה בדרך לעבודה. עקף אותי והמשיך במהירות לדעתי מוגזמת לשוט על המדרכה.
כעסתי? זאת לא המילה...
הסתכלתי עליו ושנאיתי את כל אותם נהגי טוסטוס שכמעט דרסו אותי בחיים האלה, שנאיתי... רגש שאני לא מאפשרת לעצמי ולא מגיעה אליו בדרך כלל.
המשכתי לעקוב אחריו עם המבט מלא בכעס ושנאה. לרגע חשבתי לצלם אותו נוסע על המדרכה ולהתלונן למשטרה.
פתאום אני רואה אותו עוצר, מחנה את הטוסטוס, שם קסדה בבאגאז'... והטוסטוס מתחיל לעלות באש ויוצא ממנו ענן ענק של עשן שחור... הוא קפץ הצידה והתחיל להתקשר לכבאים..
אולי צירוף מקרים, אולי באמת אין שום קשר אליי... אבל חייכתי לי ואפילו קצת נבהלתי מכוחה של מחשבה (מי יודע?!)..
וכשנכנסתי לעבודה פגשתי חברה שהביטה בלבוש שלי שבמקרה היה שחור כולו וזרקה לי "ואו, את ממש מכשפה היום! "...
סוף.
אז ראו הוזהרתם, הו הו הו:)