החרמנות שלי מציירת לי תמונות בראש ומשאירה אותי בחוסר נחת.
היום ברכבת השפטתי בערך את כולם! מודה, היו כמה שהלבשתי ישר בחזרה ותהיתי "מה יש לך? את הסבא הזה את מפשיטה? עזבי את הסבתא הזאת בשקט..."...
הנה חייל, יושב מולי עם הידיים הגדולות שלו על הנשק. מצמוץ עיניים אחד— הוא עירום, זקור, על ארבע ליד הרגליים שלי, יושב וממתין להוראותיי.. מצמוץ... הוא יושב ומביט בחלון ולא מודע , חמוד, מה הוא עושה עכשיו בתוך הראש שלי..
בחורה גבוהה, יפיפיה עולה במדגות לכיוון הדלת... מצמוץ... היא נשענת על המעקה, עם יד אחת מלטפת את השידיים הקטנטנים ומתוקים שלה בזמן שהיד השנייה זוחלת למטה באיטיות מגרה.. ולא בא לי למצמץ בכלל....
וכל זה תוך כדי שהחרמנות שלי רוקמת לה תסריט מיוחל בו אדוני ישתמש בכלבה שלו. איך אני אחכה לו יום אחד בערב(מקווה שממש בקרוב) על ארבע על מיטה, באוברול רשת עם חורים במקומות בנכונים, אבליט את התחת, אניח את השוט שלו לידי, או אפילו על הגב שלי.. ואמתין..
אמתין עד שתיגמר לי הסובלנות ואז אתחיל להתחנן... לבקש שייגע בי.. אתחנן להרגיש אותו בכל דרך שהוא ירצה...
ושוב החייל החמוד הזה, עם עיניים ענקיות מסתכל עליי מלמטה ומנסה לאט לאט ללקק את כף רגלי... קישטה!
אני חוזרת לאדוני שמאדים לי את התחת, מזכיר לי את מקומי... נעמד מול הפנים שלי, נוגע בזיין היפה שלו ולא מרשה לי להתקרב ולגעת... אני משתגעת, נוטפת, מתחננת...
"תחנה הבאה XXX, נא לא לשכוח תיקים וחפצים אישיים... " אני אוספת את שאיריות השפיות האחרונות בתוכי ומתקדמת לכיוון הדלת...
בוקר חם ונוטף לכולם וסופש נעים:)