דיסונסים גורמים לנו להרגיש חיים. לקפוץ למים קפואים אחרי סאונה רותחת... להיכנס לחושך מוחלט אחרי שהייה באור חזק...
כל החושים מתחדדים, מרגישה כל תא בגוף...
גם היום דיסונס מטייל בורידים שלי. אהבה ושחרור, אמון וקנאה, זוגיות וחופש... אני מרגישה איך כל תא בגוף מספר לי משהו אחר, איך כל הסיפורים מסתדרים בסנכרון של מקהלה מקצועית. חלקם מבצעים תפקידים מאז'וריים, חלקם משמיעים צלילים במינור... ואני . אני מנצחת. מנצחת בלי לדעת מה ייצא בסופו של דבר. אין לי מושג איזו יצירה זאת תהיה, המטרה היחידה שלי היא לשמור על ההרמוניה. לתת לכולם להתבטא אך לשמור על האיזון. מנפנפת בידיים , מגבירה , משקיטה... עוצרת, נותנת לכולם לצעוק בו זמנית, שוב עוצרת.
ואני יודעת שכמה זה לא קל לנצח את הקטע הזה מהיצירה השלמה שעוד לא נכתבה בכלל, הוא רק קטע קצר... וההמשך יבוא...
ובינתיים אני חיה, נושמת וממשיכה ליצור ולנצח.